פרויקט מיוחד ליום האישה הבינלאומי: האישה שלי

"היא כמו אמא שנייה עבורי"

ליהיא גרינר על המעריצה שהפכה לחברה הכי טובה

אירית אסא, ליהיא גרינר. צילום אילן סימן טוב

מי: ליהיא גרינר, אשת בידור וטלוויזיה. השתתפה בעונה השלישית של האח הגדול.
האישה שלי: "מי שמאוד השפיעה עלי והיא דמות ומודל מבחינתי, היא אידית אסא. את אידית הכרתי לראשונה כשיצאתי מבית האח הגדול ומאז הפכנו להיות חברות מאוד טובות למרות פערי הגילאים בינינו (אידית בסוף שנות ה-50 שלה). אידית הייתה מעריצה שלי בפייסבוק ואחרי שיצאתי מהבית, עשיתי מפגש מעריצים ומאז אנחנו בקשר והיא כמו אמא שניה עבורי. היא בחורה מאוד מיוחדת ויש לה זיכרון מאוד טוב. יש לה עסק ומשפחה משלה והיא נותנת לי השראה ויודעת לתת לי עצות, כמו למשל איך לבנות את סדר העדיפויות שלי. היא תמיד יודעת לומר את המילה הנכונה ומי שמסתכל עלינו מהצד, בטוח שמדובר בקשר של שנים רבות ולא קשר שנוצר בעקבות הפייסבוק והתכנית. היא אישה מדהימה וממש חזקה והלוואי והיו לי את הכוחות שיש לה.
"וכמובן יש את אמא שלי שקודם כל אנחנו חברות מאוד טובות ומדברות כל הכל. אמא שלי עבדה מאוד קשה כל החיים. היא הייתה גרפיקאית במשך 30 שנה והמשיכה להיות חזקה ולפרנס את המשפחה גם לאחר שאבא שלי נפטר. אני מסתכלת עליה, איך היא מתמודדת, ומאחלת לעצמי שיהיו לי את הכוחות והחוזקה שלה. היא האוזן הקשבת שלי והיא מדהימה".

"היא דמות מופת להמון נשים ונערות"

שיר נמני על הזמרת שלימדה אותה לאהוב את עצמה

שיר נימני, נטע ברזילי. צילום אבישג שאר-ישוב

מי: שיר נימני, תלמידת כיתה ט'.
האישה שלי: "באווירת יום האישה אני רוצה להכיר לכם ולכן אישה שוודאי אתם מכירים: נטע ברזילי. עצרו, לפני שאתם מדפדפים הלאה ואומרים ששמעתם עליה מספיק, אני רוצה להראות לכם שלא סתם היא דמות מופת ודמות להערצה להמון נשים ונערות כמוני. אבל בכל זאת, למי שאינו מכיר אותה, אספר שהיא הייתה נציגת ישראל באירוויזיון וזכתה בו במקום הראשון. היא דמות הערצה עבורי לא בגלל הניצחון באירוויזיון אלא בגלל המסר שהיא העבירה לכל העולם. במשך תהליך בחירת הנציג לאירוויזיון היא נפתחה אל הצופים וסיפרה שרוב ילדותה היא הייתה ילדה מלאה ששרה "מאחורי הקלעים". היא לא חיפשה את מקום התהילה והזוהר. אבל במשך השנים היא למדה לאהוב את עצמה והיא לקחה את הגורל לידיים, התלבשה בבגדים מוזרים וצבעוניים וקיבלה יחס אל הגוף שלה ואל הסביבה שלה. המסר שהיא מעבירה מאוד גדול וחשוב: לאהוב את עצמך. נשים כמוני, שהן לא הכי רזות בעולם ולא הכי שלמות עם עצמן, ראו אותה כהשראה וכדמות מודל. היא משדרת פמיניסטיות ואהבה עצמית לכל בני האדם. היא מלמדת שהכי חשוב זה להיות שלם עם מי שאתה, וזה מה שאני רוצה להעביר לכן בנות! תאהבו את עצמכן, תראו איך ניתן לקחת את המזל לידיים שלכם ולשנות אותו. אני מתחברת אל נטע כי היא מלמדת איך שדימוי גוף לא אמור להשפיע על מי שאתה. תסתכלו ימינה ושמאלה וחייכו, כי אנשים כמו נטע מראים לכם כמה שלהיות אדם זה יותר יפה מאשר להיות אידאל של רזון והדבר הכי חשוב, אל תשכחו שכל אישה יפה בדרך שלה".

"הסיפור שלה הקסים אותי"

אורנה דוידאי על ז'אן דארק

אורנה דוידאי, ז'אן דארק.
צילומים מתוך ויקיפדיה, זאב שטרן

מי: אורנה דוידאי, חברת מועצת העיר ומחזיקת תיק הנשים.
האישה שלי: "כדי להחליט איזו אישה השפיעה עלי יותר מהאחרות, ניסיתי להריץ את חיי לאחור, להיזכר בילדות שלי ובנשים שהיו דמויות מרכזיות והשפיעו עלי. הגננות שלי, המורות שלי, המדריכות שלי בצופים, המפקדות שלי בצבא, המנהלות שלי. כן, כל אחת מהן השפיעה עלי בדרכה. מחלקן למדתי מה לעשות ומרבות מהן למדתי גם מה לא לעשות. בעיקר ניסו לכפות עלי מסגרות. להפוך אותי לפחות דעתנית. הפריע מאוד לגננת שלי זיוה שבריכוז לימדה אותנו "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ" ואני קפצתי ואמרתי לה: "אין שמים יש חלל". היא התלוננה על כך לאבא שלי. המורה נועה בכיתה א' לא שבעה נחת מהעובדה שאני כבר יודעת לקרוא וכעסה גם היא על אבא שלי שלימד אותי לקרוא ובגללו אני משתעממת בשעורים ומפריעה לה. הוא אמר לה שהפתרון הפשוט הוא לתת לי ספר לקרוא. היא לא כל כך אהבה את זה אבל נכנעה. אבל לצד כל אלה, אני חושבת שהדמות שהכי השפיעה עלי היא הגיבורה ז'אן ד'ארק מאורלאן בצרפת. הסיפור שלה הקסים אותי. נערה צעירה שבימי הביניים במלחמת 100 השנים, העזה ולבשה בגדי גבר ושריון והובילה את הצבא הצרפתי לניצחונות ולשחרור מהמצור האנגלי. היא זכתה להיות גיבורת צרפת וקדושה. הסיפור שלה מאוד קסם לי. היא הייתה פורצת גבולות, מנהיגה! היא הראתה לכולם שאישה יכולה להיות טובה יותר מגבר. אבל הסוף שלה … אוי הסוף המר שלה, היה בהוצאה להורג בגיל 19 ושריפתה חיים על המוקד. אז הבנתי דרך הסיפור שלה שלפרוץ גבולות זה גם מסוכן.
"גם אני רציתי להיות "בן". הייתי טום בוי. משחקת עם הבנים, הולכת איתם מכות, דעתנית ותמיד נלחמת על דעות לא מקובלות. אבל ככל שעברו השנים הגננות שלי, המורות שלי ובעיקר החברים שלי, העבירו מסר ברור. אנחנו אוהבים בנות יפות, שקטות שמשתלבות ולא מתבלטות עם דעות אחרות. רציתי לפרוץ גבולות אבל מצד שני פחדתי להישרף על המוקד. כשנבחרתי למועצת העיר פתח תקוה בשנת 2013 הייתי האישה היחידה במועצה. ואחר כך סגנית ראש העיר. פרצתי גבולות? יהיו מי שיגידו שהצלחתי. ז'אן ד'ארק, גם היא הייתה אישה יחידה בין גברים. אני מאמינה שהחינוך שאנחנו נותנים לילדים שלנו כבר מגיל ינקות ומגיל הגן, קובע את גורלנו. חייבים לשנות את המסרים. בהצגות, בסרטים, בספרים. לתת לילדות ולנערות אמונה שהן יכולות לפרוץ גבולות בלי לפחד. בלי להישרף על המוקד".

"הערצתי אותה ואני מעריצה אותה עד היום"

מוניקה כהן על שולמית אלוני

מוניקה כהן, שולמית אלוני.
צילום מוטי קמחי

מי: מוניקה כהן, יועצת ראש העיר לשימור אתרים.
האישה שלי: "מאחר ומחצית חיי עסקתי בפוליטיקה, אני מבקשת לתאר את האישה אשר הערצתי ואני מעריצה עד היום – שולמית אלוני. שולה הייתה מורה, פעילה חברתית, עורכת דין, עיתונאית ופובליציסטית, וגם חברת כנסת במשך 28 שנה. בשנת 1973 הקימה את מפלגת ר"צ אשר זכתה בשלושה מנדטים. בשנת 1974 התפטרה כאשר המפד"ל צורפה לקואליציה. בשנת 1992 הייתה ראש מרצ כאשר המפלגה זכתה ב-12 מנדטים. היא הייתה שרת החינוך, התרבות והתקשורת, כתבה את הספר הראשון ללימודי אזרחות, הקימה את מועצת הצרכנות, נאבקה כנגד כפייה דתית, למען הפרדת דת ממדינה, למען לה"טבים, נגד אפליית מיעוטים ונשים. היא הפגינה נגד הכיבוש ולא פעם אמרה ביטויים קשים לגבי שליטת ישראל בשטחי העם הפלסטיני, הייתה כלת פרס ישראל ולא הייתה אהודה בלשון המעטה על חוגי דת או על חברת המתנחלים, אבל כולם העריכו את אומץ ליבה ומלחמתה על עקרונותיה. היא הייתה לוחמת אמיצה, אשת עקרונות אשר עמדה על שלה כאשר האמינה שהיא צודקת. אני הצטרפתי אליה כנערה צעירה בבחירות 1973 כי נושא זכויות אזרח היה קרוב לליבי ואחרי שהם זכו בשלושה מנדטים הוזמנתי לנשף הניצחון שהיה בבית ציוני אמריקה. שולה, עמדה בפתח הדלת ולחצה יד לכל אחד שהגיע, כמו אם החתן והכלה גם יחד. הערכתי והערצתי אותה. היא הגיעה אל ביתי לא פעם לחוגי בית. בחוג בית כזה גייסנו את אבי אורן אשר הפך לראש סניף ר"צ של פתח תקוה. בסוף שנות ה-90 ביקש ממני הרב שי פירון שהיה מנהל חטיבת ישורון להזמין את שולמית אלוני להתארח בבית הספר ולשוחח עם התלמידות. זו הייתה שיחה לא פשוטה, אבל נאמרו דברים כנים משני הצדדים. לאורך השנים המשיכה לכתוב את הטור החריף שלה בעיתון וכתבה שישה ספרים בהם הספר על חייה – "לא יכולה אחרת". היא נפטרה בשנת 2014 והייתה נאמנה לדרכה ולעקרונותיה עד הסוף".

"היא מודל לאישה חזקה ונחושה"

אודליה אייזנברג על שרה שמן

אודליה אייזנברג, שרה שמן.
צילום לשכת הדובר

מי: אודליה אייזנברג, מנהלת אגף השכלה בעירייה ומנהלת מכללת העיר.
האישה שלי: "הדמות הנשית המרכזית שהשפיעה עלי היא שרה שמן, אשת חינוך מהמעלה הראשונה, מנהלת תיכון בן גוריון ומנהלת אגף החינוך העל יסודי בעיריית פתח תקוה. שרה מלווה אותי לאורך כל שנות חיי, כי יותר מהכל היא אמא שניה עבורי, חברה קרובה של אמא שלי. שרה מהווה עבורי מודל לאשה חזקה, נחושה, שתוכה ככברה. נאה דורשת ונאה מקיימת. בזכותה למדתי מהי נחישות, הצבת יעדים והשגתם, הפעלת שיקול דעת בתגובה גם ברגעי כעס או פגיעה, שילוב של עוצמה ורכות. למדתי דרכה שכאשר ניצב בפני אתגר עלי מיד לפנות לעשיה ומציאת פתרונות ולא להישאב לקורבנות. למדתי מהי נתינה ואכפתיות לכל סטודנט באשר הוא, להעצים אחרים כמו גם את עצמי. שרה האמינה בי מאז ומעולם, הרעיפה עלי בטחון, לימדה אותי לבטוח בעצמי, אולם מעולם לא חסכה ממני ביקורת ופידבק שלילי, כשחשבה שהוא יכול להועיל לי ולאפשר לי לתקן טעויות. אישה יקרה שמהווה עבורי אוזן קשבת ומצפן בדרך, אישה נחושה".

"היא גרמה לי להבין שאישה יכולה להיות כל מה שבא לה"

אורלי שטרית על גולדה מאיר

אורלי שטרית, גולדה מאיר.
צילומים AP, אורן פלאי

מי: אורלי שטרית, פעילה חברתית.
האישה שלי: "האישה הראשונה שהשפיעה עלי וגרמה לי להבין שאישה יכולה להיות כל מה שבא לה ולהגיע למקומות הכי גבוהים בחיים, הייתה גולדה מאיר. הייתי מאוד קטנה כאשר היא הייתה ראש ממשלה ובאותה תקופה גם לא ממש הבנתי את הדעות הפוליטיות שלה, שהיום אני פחות מתחברת אליהן. אבל עצם העובדה שאשיה עומדת בראש מדינה ומנהלת אותה נתנה לי להבין שאישה יכולה לעשות כל דבר שתחליט לעשות ולהיות שוות ערך לכל גבר ובמקרה הזה אפילו יותר. היא עיצבה לי את ההשקפה על החיים שאני, ילדה, נערה, אישה, שוות ערך שיכולה להגיע למקומות הגבוהים ביותר ולשאוף לשם. בתקופה שאני הייתי ילדה, בבית הספר לימדו אותנו שמקומה של האישה בבית לגדל ילדים ומקסימום לעזור בעבודה מחוץ לבית, אבל כאשר רואים שבראש המדינה עומדת אישה, את מבינה שאישה יכולה להיות בכל מקום שבו היא רוצה. גולדה מאיר ז"ל התוותה לי את הדרך להיות האישה שאני היום, אישה חזקה שיכולה להגיע עד לראש הפירמידה.
"וכמובן יש את האמא הפרטית שלי, אשר בעשר אצבעות גידלה וחינכה חמישה ילדים בתנאים לא פשוטים תוך כדי עבודה קשה והצליחה להנחיל לכולנו ערכים, בטחון והפכה אותי לאישה שאני כיום".

"יש לה תובנות על הדילמה שמעסיקה נשים רבות"

שרית קיצוני על נורית שניט

שרית קיצוני,
נורית שניט.
צילומים דודו בכר, זאב שטרן

מי: שרית קיצוני, מנהלת חטיבת אחד העם רמת ורבר.

האישה שלי: "האתגר לחשוב מי הנשים שהשפיעו עלי תפס אותי ראשית מתקוממת. מדוע לבטל את חלקו של מדריך משמעותי בצופים רק כי הוא גבר? ובכל זאת, זה יום האישה והשאלה מרתקת. לכל שלב בחיים היו נשים משמעותיות, כמו מורות, שגרמו לי ללכת בעקבות מקצועות החקר והמדעים. הייתה מנהלת מחוז שבזכות ההכוונה שלה הלכתי לניהול. הייתה חברת כנסת אינטליגנטית שהחזירה את הכבוד לבית המחוקקים. או חברות בוועד עמותת יה"ל שפועלות כדי להפוך את החברה הישראלית ומערכת החינוך למודעת לשמירה על חיי ילדים עם אלרגיות מזון.
"מכולן בחרתי אישה אחת חכמה, בשל התובנות שלה על דילמה המוכרת לנשים רבות: התמרון בין חיים מקצועיים וקריירה לצד משפחה אהובה. המשפטנית, נורית שניט, דודתי, שכיהנה משך שנים רבות כפרקליטת המחוז, נשאה במשרה רמה בשירות הציבורי, בעידן בו במשרד המשפטים היה רוב גברי מובהק. עוד כסטודנטית הקשבתי בצמא לתפיסת עולמה בה יש אפשרות בחירה להיות אישה שזמינה לילדיה בבית אך גם חיה בתסכול מהידיעה שאינה ממצה את יכולותיה, או להשקיע בקריירה עם הבנה ותמיכה, אבל מחיר משפחתי. סוגיות אלו הן על זמניות".
"ויש אישה נוספת שהשפיעה עלי. בגיל ההתבגרות בחרתי במקצועות החקר והמדעים בעקבות חיבור בין ההערכה הרבה לשתי מחנכות וספר על חיי מדאם קירי — מדענית מופת, חוקרת פורצת דרך נושאת שני פרסי נובל שגילתה את תכונות הרדיואקטיביות אך לא התקבלה לאוניברסיטה בשל היותה אישה. היא לא נתנה למוסכמות החברה של תקופתה להגדיר אותה ולהנמיך את ערך עשייתה. בעיני חייה והשגיה של מדאם קירי מלאי השראה.