"יש אצלנו שתי אופציות: שירים חילוניים שעברו גיור, או שירים דתיים הארד קור"

אחרי ההצלחה של הסינגלים הקודמים, "חתן וגם כלה" ו"אשריך", שכבשו את מצעדי ההשמעות, רחבות הריקודים, ואת היוטיוב, השיק בימים אלה הזמר החרדי אבי אילסון סינגל חדש, "זמן חופה". הסינגל מלווה בקליפ ייחודי שצולם במשך כשנה שלמה בשלוש מדינות שונות, בליווי צוותי הפקה, צילום ונגנים של קרוב ל-20 איש. "מהרגע שהקליפ יצא, אנחנו לא מפסיקים לקבל מחאות ואנשים מאוד אוהבים ומאוד מחמיאים", מספר אילסון. "לא מעט זוגות מדברים איתי טלפונית לפני החתונה ומבקשים להתייעץ איזה שיר להשמיע בחופה ואין לכך תשובה חד משמעית", הוא מסביר. "אצלנו במגזר יש שתי אופציות. אופציה ראשונה זה לשים שירים חילוניים שעברו גיור (התאמה לקהל החרדי, כמו למשל שינוי מילים). ואופציה נוספת, שהיא הרבה יותר מקובלת היא לשים שירים דתיים הארד קור. לצערי, אין הרבה שירים שמצליחים לנגוע, שיכולים לרגש בכניסה לחופה ומרבית השירים אצלנו במגזר הם פסוקים. ולכן כשחיפשנו שיר חופה, חיפשנו שיר שמצד אחד המילים יהיו מהמקורות ומצד שני ניתן יהיה לעבד אותן בצורה של טקסט. לשמחתי, יצא טקסט שהוא מאוד מרגש, פעם ראשונה שיוצא אצלנו במגזר שיר כזה, שיר חופה שמדבר על המשמעות של הזמן. הוא יצא רק לפני שבוע והוא כבר מאוד תפס".

# # #

כאמור, השיר יצא רק בימים אלה, אבל המילים נמצאות אצל אילסון כבר שנים רבות. "כשהייתי מאורס קיבלתי את המילים של השיר וזה שכב אצלי המון שנים. מהרגע הראשון היה לי חיבור אמיתי לשיר, כנראה בגלל שקיבלתי את המילים כשהייתי מאורס וזה חיבר אותי ממקום של חתן טרי. השיר חיכה לרגע המתאים ואני יכול להגיד שזה אחד השירים היחידים שלא מגיעים אצלי ממקום מסחרי, אלא חיבור אמיתי. לאורך כל התהליך, מה שהניע אותי זו התשוקה ולכן זה יותר נוגע באנשים".
הוא מציין שהמילים של השיר מבוססות על מדרש מהר"ל, על הלחן אחראי המלחין והמוזיקאי שמואל יפת, שחתום על שלל להיטי רגש. על העיבוד וההפקה המוזיקלית הופקד יואלי דיקמן. את יציאת הסינגל מלווה וידאו-קליפ עם קונספט שונה ומרענן, המעביר וממחיז את משמעות הזמן ועונות השנה, באמצעות חלום שאילסון חולם על מציאות מקבילה ושונה. "את הקליפ צילמנו בשלוש מדינות שונות ובשלוש תקופות שונות: בפולין, סלובקיה וישראל. זמן חופה מדבר על משמעות הזמן בזמן החופה עצמה, שהכלה נכנסת לחופה ומה קורה בשמיים במובן הרוחני ולכן ניסינו לקחת את הקליפ למקום אחר, לא לצלם חתן וכלה בחופתם, אלא ללכת על קונספט של זמן. ניסינו להשתמש במשמעות של הזמן בכל האפשרויות של המילה וגם מבחינת עונות, לחזור בזמן אחורה. בקליפ אני חולם וחוזר בזמן לעיירות של פולין ועל מנת שזה יהיה אותנטי, טסנו לצלם פעמיים גם בחורף המושלג וגם בקיץ. והתגובות במגזר החרדי הן מדהימות, הם לא רגילים לראות כזו השקעה וחלק בטוחים שמדובר במסך ירוק וקשה להם לעכל שזה אמיתי. כשאני רואה תגובות כאלה שתופסות את העיניים של האנשים, שזה גורם להם לעצור ולהסתכל פעם שנייה, אני יודע שהצלחנו".
ולמה צריך כל כך להשקיע בקליפים?
"מבחינתי זה סוג של אתגר, לתת למגזר שלנו רמה של קליפים מעבר למה שהם רגילים. אני תמיד עושה הפקות גרנדיוזיות וזה היה גם בקליפ הראשון שעשיתי. צילמנו במצדה, שכרנו מסוק וזה היה ברמה הכי גבוהה. קליפים אצלי זה הובי גדול".
והעלויות?
"אנשים שואלים אם אותי אם שווה לי. נכון שבסופו של דבר אני מתפרנס מזה וזה עסק כלכלי, אבל אני תמיד אומר או לעשות את הכי טוב ומושקע או לא לעשות בכלל. אנשים שקרובים אלי אומרים לי לא פעם שאני אירגע, כי אני מגזים, אבל זה אני. על הקליפ של חופה עבדנו שנה שלמה מהחורף שעבר ובסופו של דבר שהוא יוצא ואתה מקבל את התגובות, אתה מבין שעשית משהו טוב וזה שווה את זה. אני שומע על בחורים צעירים שמספרים לי שהילדים שלהם יושבים ורואים את זה כמו סרט וזה נותן לי חשק להמשיך ליצור, אני מאוד שמח שזה מצליח ואני הולך על הקצה בדברים האלה".
אשתך שותפה לעשייה שלך?
"דוראל אשתי היא חלק בלתי נפרד משלב הייעוץ. היא אמנית וכל חייה מתעסקת באמנות וכל הרעיונות נבנים יחד איתה. הראש שלה מביא אותי לחשוב על דברים לא שגרתיים כמו עונות השנה, לשלב בין השלג לקיץ. כשהאישה תומכת, הרעיונות פורים וכמובן משתדלים להחזיר תמיכה ככל האפשר".

# # #

אילסון הוא בן 27, ירושלמי במקור, אשתו דוראל היא מנתניה ואחרי שהתחתנו, חיפשו שכונה שמשלבת את כולם – דתיים, חילונים וחרדים וכך הגיעו לשכונת הדר גנים בפתח תקוה. "אנחנו מאוד אוהבים את השכונה. קנינו דירה ואנחנו מאוד נהנים בעיר", הוא אומר. לזוג שלוש בנות, בגילאי 5, 3, ושלושה חודשים.
"אני מתעסק במוזיקה מאז שאני זוכר את עצמי, באופן רשמי אני שר במשך שמונה שנים", הוא אומר ומספר שהוא מגיע ממשפחה מוזיקלית: "מגיל צעיר ניגנתי בפסנתר והיום זה התחביב הכי גדול שלי. אני מנגן מידי יום, בעיקר לעצמי, אני קורא תווים וחלק מהעיבודים אני עושה בעצמי. את הקריירה המוזיקלית שלי התחלתי בכלל כנגן ולא כזמר ומהר מאוד זה התהפך".
את תחום השירה, החל אליסון בגיל 19 בחתונות ואירועים ולאט לאט עבר למופעים גם בחו"ל. "כל חיי זה מוזיקה, אני לא מכיר משהו אחר וזה מה שאני רוצה להמשיך לעשות. כששואלים אותי איך יש לי כוח כשאני חוזר בשעות מאוחרות, אני תמיד אומר שבנאדם שאין לו תשוקה, בכל תחום וקל וחומר במוזיקה, שיסגור את הבאסטה". הוא מוסיף בחיוך שקולגות מהתחום אומרים לו שזה יעבור לו כשהוא יהיה מבוגר: "אני תמיד אומר להם שנגיע לגיל, נדבר. היום התשוקה שלי היא מוזיקה, להביא את עצמי, ליצור ולגעת בכמה שיותר אנשים בכל העולם".

אבי אילסון. צילום עזריאל משה

# # #

כאמור, בימים אלה אוסף אילסון חומרים לאלבום בכורה ראשון שלו "הוצאתי כבר שלושה שירים מתוך השירים של האלבום ואיסוף החומרים הוא לקראת סיום".
אתה כותב ומלחין?
"כן, גם כותב וגם מלחין. אבל פחות בסגנון חסדי קלאסי. באלבום הראשון אני לא חושב שנכניס דברים שלי, אולי שיר אחד, אני מאמין שהם ייכנסו באלבום ה שני".
אליסון, הוא בחור חרדי ולאור כך, גם המופעים שלו הם לקהל בהפרדה. הוא מופיע בעיקר בחתונות חרדיות, במופעים לגברים בלבד, או במופעים בהפרדה מלאה. "אני לא מופיע מעורב", הוא אומר, "גדלתי בבית חרדי קלאסי והיומן שלי כל כך מלא במגזר שלנו שאני לא מחפש אירועים במגזרים אחרים. וויתרתי על דברים גדולים בעיקר בקהילות בחו"ל. שיצאתי לדרך, אבא שלי תמיד היה אומר לי שלא כל יהודי דתי צריך להיות רב גדול, הוא צריך להיות יהודי פשוט, לשמור על הבסיס ולהתפלל וזה משהו שלקחתי איתי לדרך. יש לי את הקווים האדומים שאני שם לעצמי ואני לא אפרוץ את הגדרות בשביל הקריירה, אני מצליח ואני מאמין שכך יהיה גם עוד עשר שנים בעזרת השם".
אבל עדיין, אתה לא מפספס דברים גדולים?
"התקשר אלי בחור שגר בצרפת, שהתארס עם בחורה דתיה מפולין. הבחורה אוכלת מידי יום צהריים במסעדה יהודית מקומית ובמקום יש מסך ווידאו ובעל המסעדה מקרין קליפים וביניהם גם את הקליפ שלי. הבחורה שראתה את הקליפים שלי, אמרה לארוס שלה שהיא רוצה שאני אופיע אצלם בחתונה, שאני אתן את הפן היהודי. אמרתי, אמנם זה פולין ואין שם קהילה יהודית גדולה, אז למה לא. ככה התקדמנו, עד שבסוף אני קולט שמדובר באירוע מעורב והייתה נקודה שהייתי צריך לחתוך כי זה לא מתאפשר לי, למרות שזה קורץ. זה הקווים האדומים, אתה יודע איפה תתחיל, אבל לא איפה תסיים".
ואם הבנות שלך, ירצו להיות זמרות או לעסוק במוזיקה?
"אני מאמין שבסופו של דבר כל אחד בוחר לעצמו את הדרך והדברים ואני רק יכול לכוון אותן ולשים להן את התמרורים. כבר היום אני יושב איתן על הפסנתר. הבת הגדולה שלי מאוד מוזיקלית וזה מתחבר לי שגם אשתי מגיעה מבית מוזיקלי ואביה היה זמר במגזר החילוני לפני שחזר בתשובה. אם הן ירצו להופיע אז בכיף, אבל עוד חזון למועד".
מה החלום שלך?
"לנגוע בכל יהודי ובכל מקום בעולם. אני נוסע המון בעולם ומופיע המון ואני רואה שאנשים מתחברים אלי. לפני חודשיים הייתי בשבוע הופעות בארגנטינה וזה המקום היחיד בעולם שבקניון יש מקדונלד'ס כשר ואני מנצל את זה. אני יושב עם כובע שמש והכי לא נראה כמו על הבמות ואז ניגשת אלי אישה בשנות החמישים ושואלת עם אפשר לצלם אותי כי היא רוצה להראות לבן שלה שלא יאמין שהיא פגשה אותי. היא מספרת לי שהם גרים במקסיקו והגיעו לחתונה והבן שלה בן ה-11, כל היום יושב במחשב ורואה את הקליפ שעשיתי עם המטוס והייתי בשוק. אני נמצא בסוף העולם ומבין מה זה הכוח של המוזיקה וזה נותן לי זריקת מרץ, שאני נוגע בכל יהודי במקום הרגיש שלו ואני רוצה להמשיך להאיר כל נקודה בעולם".