מנהלת תיכון בן גוריון, מיכל אפרתי, זכתה בתביעת דיבה כנגד הורה בבית הספר, בעקבות הודעות שכתב בגנותה ובגנות בית הספר בקבוצות וואטסאפ של ההורים. את הסכום שנפסק לטובתה, 5,000 שקלים, היא מתכוונת להעביר לטובת בית הספר.
לפני כשנה וחצי האב כתב הודעות כנגד המנהלת ובית הספר. בהודעה הראשונה כתב על "ביטולי שעורים ללא הצדקה", כהגדרתו והוסיף כי בית הספר מזעזע ביותר והמנהלת יותר מכל. לאחר שההודעה פורסמה והעתק ממנה הגיעה לאפרתי, היא יצרה קשר עם ההורה וניסתה להסביר לו שהסיבה שהיו שינויים במערכת היא שאחת המורות נאלצה לקחת חופשה, מאחר ובעלה חלה בסרטן ומורה נוספת יצאה לחופשת היריון לא מתוכננת. "ספגנו כצוות הרבה זמן את ההתנהגות שלו", מסבירה אפרתי, "הסברתי לו בשיחה, שאנחנו בית ספר אחראי ושנשלים את כל מה שצריך וכך גם היה".
לפני כשנה, ששכבת י"א יצאה למסע זיכרון לפולין, פרסם האב הודעה בקבוצה של החטיבה וציין שהוא לא מתכוון לרשום את הילדים שלו לבן גוריון. באחת ההודעות כתב, "לא צריך לנסוע לפולין כדי לראות מה זה אנטישמיים, די לראות את התנהלות מיכל, מנהלת בית הספר, בכדי להבין מה זה פשעים חמורים כנגד העם היהודי". בהמשך כתב: "אני מתקומם לנוכח הפשעים החמורים שמבוצעים יום יום כנגד ילדינו".
את התביעה הגישה אפרתי בבית המשפט לתביעות קטנות. השופטת אליאנא דניאלי כתבה בפסק הדין: "זכותו של כל אזרח להביע ביקורת כנגד כל גוף … זכות בסיסית היא להורה לבקר את בית הספר בו לומד בנו". בהמשך ציינה שכאשר אב לאחד התלמידים כותב כי לא צריך לנסוע לפולין כדי לראות מה זה אנשטימיים וכי התנהלות המנהלת עצמה מבהירה מה הם פשעים חמורים כנגד העם היהודי, אין לה אלא לפרש דברים בוטים אלה כחורגים מגדר חופש הביטוי: "דבריו של הנתבע, עולים למרבה הצער, כדי השפלה, ביזוי ופרסום אשר עלולים לפגוע במשרתו של אדם ולפיכך מהווים לשון הרע". עוד כתבה כי עצם קבלת התביעה לצד פיצוי מידתי, הוא "על מנת להבהיר לנתבע ולהורים פוטנציאלים אחרים את גבולותיו של חופש הביטוי".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כל הכבוד למנהלת, חבל שסכום הפיצוי כ"כ נמוך. היה צריך לפצות ב- 50,000 ואז היה לומד לשתוק.