כולנו חיים עם התחושה הזו, כולנו מכירים את זה. אנחנו, בתור ישראלים, בסך הכל מאוד אוהבים את המדינה שלנו, למרות הבעיות הרבות שהיא מתמודדת עמן. אבל כשאנחנו יוצאים מגבולות המדינה וטסים לחו"ל, רובינו מתמודדים עם החשש הזה. יש בכל רחבי העולם ארגונים אנטישמיים ואנטי-ציוניים רבים, שמנסים בכל כוחם ליצור שנאה כלפי מדינת ישראל. יש גם אנשים שפשוט לא אוהבים אותנו, יכול להיות שזה בגלל סיבות גזעניות או פשוט מפני שאנחנו נוגדים את האידאולוגיה שלהם. כך או אחרת, אנחנו מעט חוששים להציג את הזהות הישראלית שלנו כשאנחנו מחוץ לגבולות המדינה. אני בטוחה שכולכם מצאתם את עצמכם מנסים שלא לדבר עברית בקול רם כשהייתם בחו"ל, או שהרגשתם לא בנוח ואולי אפילו שיקרתם כשנשאלתם מאיפה באתם.
ובכן, יכול להיות שהחשש שלנו מעט מוגזם. עד לפני זמן לא רב גם אני נהגתי לנסות ולהסתיר את זהותי הלאומית. אך בקיץ האחרון, שהיתי בלימודי קיץ באנגליה. למעשה, אני כותבת שורות אלה בזמן שאני שוהה בסאמר סקול. יש בקרב האנשים פה, חניכים ומדריכים, מגוון גדול של לאומים, רובם מגיעים מצפון אמריקה ומאירופה, ואני הישראלית היחידה. למרות החששות, החלטתי שלא אסתיר את עובדת היותי ישראלית, גם כי הייתי צריכה לתת נתונים אישיים כנים בהרשמה לפרויקט, וגם מתוך רצון לשמור על הגאווה הלאומית. כשהגעתי, ציפיתי שאנשים ידברו איתי על המצב הפוליטי במזרח התיכון בכלל ובמדינת ישראל בפרט. אבל טעיתי, ובגדול. אף אחד לא התייחס אליי בצורה שונה בגלל הדת שלי או בגלל המצב הפוליטי במדינה שלי. למעשה, חלק המשתתפים בתכנית הביעו אדישות מסוימת כלפי העובדה שאני ישראלית, רובם אפילו לא ידעו ששירות צבאי הוא חובה במדינת ישראל. היתר התלהבו ממדינת המוצא שלי, הם כנראה ראו בזה משהו אקזוטי. המורה שלי באחד הקורסים, למשל, התלהב מאוד כשראה אותי רושמת לעצמי סיכומים במחברת בעברית, התחיל לשאול שאלות על התרבות הישראלית, וסיפר שהוא תמיד רצה לבקר בישראל, אך לצערו מעולם לא מצא הזדמנות לעשות זאת.
אז אסכם ואומר שאולי אנחנו לא מעריכים כראוי את המוניטין הישראלי ברחבי העולם. נכון, יש לא מעט ארגונים גזעניים שמפיצים שקרים ומנסים לפגוע ולהפיץ שנאה. אבל השנאה הזו לא הגיעה לפרויקט שהשתתפתי בו בקיץ. היינו אנשים ממגוון מדינות וממגוון דתות, אך התייחסנו לכולם בצורה שווה. התייחסו אליי שם לפי האישיות שלי, ולא לפי מה שכתוב לי בדרכון. אז כנראה שארגוני השנאה לא מצליחים בעבודתם, ושבסך הכל אוהבים את ישראל.
אחד שחוקר את זה יותר משבועיים שלוש
שמעי את מדברת שטויות בערימות פתחי עיניים. אולי תשבי בחו"ל מספיק זמן ותתערי באוכלוסייה ודאגי שתופיעי עם מגן דוד לצווארך, או משהו בסגנון, ותראי מה התגובות שאת תקבלי.