בית הדין העליון דחה את ערעורה של מכבי הרצליה

כצפוי, עתירתה של מכבי הרצליה בדבר הישארותה של הפועל בליגה הלאומית נדחתה היום (שלישי) על ידי נשיאות בית הדין של ההתאחדות לכדורגל. "לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות באי כוח הצדדים, עיינו בהוראות התקנונים השונים ובפסיקה הקיימת בנושא – החלטנו שאין מקום להעתר לבקשה", נכתבה בהחלטתם של אב בית הדין העליון, השופט בדימוס אמנון שטרסנוב ופרופסור מיגל דויטש. בנימוקים להחלטה נכתב: "לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית מספקת דיה כדי לקשור בין מניעי הגשת הבקשה לארכה לבין בקשת הפירוק שהוגשה, כאמור, על ידי שלושה מעובדי הקבוצה למחרת היום.

בעתירתה של הרצליה, שהוגשה אתמול, נכתב: "מכבי הרצליה, שהינה נפגעת ישירה ועיקרית כתוצאה מההתנהלות הבלתי נסבלת והבלתי מתקבלת על הדעת של הפועל פתח תקוה, מתכבדת להגיש עתירה בהולה זו לבית הדין הנכבד במסגרתה מבקשת קיום החלטת הרשות לבקרת תקציבים מיום 18.7.2018 וקבלת החלטה על פיה הפועל פתח תקוה, אשר התאגיד המחזיק בזכויות הניהול שלה חדל פירעון, תשחק בעונת המשחקים הקרובה (בליגה א', ל"ס), בעוד שמכבי הרצליה תשחק במסגרת הליגה הלאומית".

באשר לנימוקים ציינו בהרצליה: "מכבי הרצליה תטען כי במישור הנורמטיבי הותרת הפועל פתח תקוה בליגה הלאומית עומדת בניגוד לתקנון והיא אסורה בתכלית. מעבר לכך, מכבי הרצליה תטען כי גם במישור המהותי והרוחבי כי דחייתה של עתירה זו, אשר – הלכה למעשה – מבקשת למנוע מתן "פרס" עצום ובלתי הוגן לתאגיד שקרס ונקלע להליכי חדלות פירעון, ואשר פעל בחוסר נקיון כפיים אל מול בית דין נכבד זה, תהווה פגיעה בלתי מידתית בצד שלישי תם לב ותגרום לו לעוול עצום ואדיר, ללא כל הצדקה או היגיון".

במהשך נכתב: "באפן מקומם, בבוקר שלאחר מתן הארכה (להגשת התקציב, ל"ס) שניתנה ובשל הנימוקים המפורטים בה, הוגשה בקשת פירוק על ידי שלושה מעובדי המועדון, שידעו על "הזמדנות הפז" (לשון בקשת הפירוק) בדמות ארכה להעמיד תקציב והציגו את הארכה כאמור כנימוק מרכזי וראשון במעלה לקבלת בקשת הפירוק. מכבי הרצליה תטען כי ישנו חשש כבד כי נעשה ניסיון לא ראוי לנצל את חלון הזמן שניתן על ידי נשיאות בית הדין העליון, על מנת להשיג יתרון מכוון".

בתגובתה של הפועל פתח תקוה, על ידי המפרק הזמני עו"ד יצחק יונגר, נכתב: "ענייננו בעתירה מופרכת וחסרת בסיס, אשר דווקא הסעד המתבקש בה עומד בניגוד לתקנוני ההתאחדות וכל כולו ניסיון נואש של מכבי הרצליה לשנות את העובדה שנוכח כשלונה במשחקי הליגה הלאומית בעונה שעברה, נשרה הקבוצה לליגה א'. בית הדין הנכבד מתבקש לדחות את העתירה ולשמר את העיקרון ולפיו מיקום הקבוצות בליגות השונות נקבע 'במגרש הירוק' ".

בפרק הנימוקים צוין כי הקבוצה עמדה במועד שנקבע לה על ידי בית הדין העליון, בשיתוף עם הבקרה התקציבית, בכדי להעמיד תקציב לעונה הבאה. "בנסיבות אלו ברור כי טענת מכבי הרצליה לא רק שאין לה כל בסיס, אלא שהיא חותרת ומנוגדת להחלטת כבוד הנשיא ומנסה לרוקן אותה מכל תוכן מעשי. ברור כי משעה שניתנה להפועל פתח תקוה הארכת מועד להגשת התקציב ולאישורו על ידי הרשות לבקרת תקציבים, משמעות ההחלטה הינה כי באם יאושר תקציבה של הפועל פתח תקוה בתוך המועד שנקצב, תישאר הקבוצה בליגה הלאומית. אין ולא יכולה להיות כל משמעות אחרת להחלטה". בסיכום תגובתו של עו"ד יונגר נכתב: "לבקשה זו אין כל בסיס משפטי, עובדתי ואפילו לא 'מוסרי'. המדובר בניסיון סרק לשנות את תוצאות משחקי הליגה. בית הדין הנכבד מתבקש לחייב את העותרת בהוצאות המפרק הזמני בהליך זה".

בתגובת ההתאחדות לכדורגל נכתב כי יש לראות את העתירה של מכבי הרצליה כערעור בפני נשיאות בית הדין העליון. "סעיפי התקנון הרלוונטיים מותירים שיקול דעת בידי הרשות לבקרת תקציבים, כמו גם בידי מוסדותיה השיפוטיים של ההתאחדות, ומאפשרים להם גמישות בקבלת ההחלטות ובהתאמתן למציאות המשתנה ולנסיבות העניין", נכתב. "גמישות זו נועדה להשיג תכלית בסיסית והיא ליתן משקל ולכבד במגבלות ההכרחיות את ההכרעה הספורטיבית שהושגה על כר הדשא".

בהמשך התגובה צוין: "מהבחינה הספורטיבית – מכבי הרצליה היא זו אשר נשרה לליגה א' והפועל פתח תקוה היא זו ששרדה בליגה הלאומית. לא ניתן לשנות או לייפות מציאות זו ולמעשה יש לבחון את בקשתה של מכבי הרצליה לנוכח מצב דברים בסיסי זה". בכל הנוגע לנושא הערכי, ציינו בהתאחדות כי "לא ניתן להתעלם מכך כי יש יותר מאשר קורטוב של טעם והגיון בטענותיה של מכבי הרצליה", כאשר ההתייחסות נוגעת לטענתה של הרצליה לפיה בקשת הארכה שהגישה הפועל נועדה להשיג לה שהות על מנת להגיש את הליך הפירוק. למרות זאת, ציינו בהתאחדות כי הרצליה בחרה "להמנע מפעולה משפטית כלשהי ביחס לארכה הראשונה. תחת זאת העדיפה מכבי הרצליה להחריש ולקוות כי לא יעלה בידי הפועל פתח תקוה להעמיד תקציב". בסופו של דבר דחתה ההתאחדות גם את הטענות במישור הערכי, כמו גם במישור הרוחבי. לסיכום נכתב: "לנוכח כל האמור לעיל, מתבקש בית הדין הנכבד לדון בעתירה כאילו מדובר ברשות ערעור שנתבקשה ולדחות את הבקשה, על סעדיה".