גברתי הנשיאה: סיגל רפאלי סוגרת מעגל

ב-1995 הצטרפה סיגל רפאלי לארגון ההתנדבותי מעגל נשים. אז היה הארגון אליו היא הצטרפה שילוב של נשים מכמה יישובים. רפאלי לא הסתפקה בארגון הזה ובתוך שנתיים הקימה את מעגל נשים פתח תקוה. השנים עברו, רפאלי פעלה הרבה במסגרת הארגון, אבל מה לעשות, במעגל נשים יכולות להיות חברות לנשים עד גיל 45. לנשים שחוצות את הגיל ורוצות להמשיך לפעול יש כתובת אחרת שנקראת ארגון טנג'נט שקיים בעולם שנים רבות והוא ההמשך הכרונולוגי של מעגל נשים. אז אחרי שנאלצה להיפרד ממעגל נשים רפאלי הייתה ממייסדות טנג'נט בארץ, כי אחת כמוה לא תישאר בחוץ. ועכשיו היא סוגרת מעגל עם בחירתה לנשיאת טנג'נט ישראל.
היא אם לשלושה – דין, שון וניל, נשואה לאייל, ומשמשת כסגנית מנהלת אגף אירועים בעירייה. "שואלים אותי תמיד אם יש לי זיכרון ילדות חזק. אני מספרת שכאשר הייתי קטנה ההורים היו בשליחות באתיופיה, אבא שלי מטעם הצבא ואמא שלי גננת של הקהילה היהודית. אני זוכרת שיצאתי עם פרוסת לחם לחצר ומסביב לחומה בבית הייתה התקהלות של ילדים אתיופים שהתחננו עם היד שהם רוצים את פרוסת הלחם הזו. נתתי להם ונכנסתי עוד פעם וביקשתי עוד פרוסה וככה במשך כמה זמן חילקתי לכולם אוכל. לא יכולתי לראות את זה ולדעתי זה משהו שנשאר לי בתודעה". אולי אז נולד רצף ההתנדבות הגדול שלה.
את ארגון מעגל נשים הכירה לראשונה כאמור בשנת 1995. שנתיים לאחר מכן, החליטה שצריך להקים מעגל נשים מקומי בפתח תקוה. "אחד החוקים של הארגון הוא שאף אחת לא מקבלת שכר, לא הנשיאה העולמית ולא הארצית", היא מדגישה, "להיפך, חברות הארגון משלמות כל שנה דמי חבר, על מנת להיות בארגון".
מעגל נשים הוא ארגון נשים התנדבותי, בינלאומי, א-פוליטי, של נשים בגילאי 18-45. טנג'נט הוקם בישראל לפני שנתיים וחצי לנשים מגיל 45 ומעלה שהיו חברות במעגל נשים. ארגון "מעגל נשים" העולמי, הוקם בשנת 1959 באנגליה, על ידי נשות חברי אבירי השולחן העגול, משם הופץ ברחבי העולם וכיום חברות בארגון כ-40,000 נשים מ-45 מדינות. בישראל הוקם הארגון בשנת 1990. כל מעגל פועל אוטונומית ולוקח על עצמו מידי שנה פרויקטים שונים למען הקהילה שכוללים גיוס תרומות ופעילות התנדבותית עם הקהילה.
בראש הארגון הארצי עומד הוועד הארצי הכולל נשיאה, סגנית, מזכירה, גזברית, אחראית אתר אינטרנט ודוברת. מתחת לארגון הארצי פועלים המעגלים השונים. "טנג'נט פתח תקווה הוקם, מאחר ורובנו הגענו לגיל 45 ולא יכולנו להמשיך במעגל נשים", אומרת רפאלי. "זה לא היה קל, כי הבייבי שלי הוא מעגל נשים פתח תקוה, אבל צריך לדעת לשחרר ולתת לאחרים את ההובלה. מעגל נשים פתח תקוה הוא חזק מאוד, הוא עובד יפה מאוד ואנחנו עובדות ביחד ויש לנו פרויקטים משותפים. כמו כן אנחנו מאמצות בנפרד את עמך – ארגון ניצולי השואה המקומי".
יו"ר טנג'נט פתח תקוה היא שושי בן דרור ואילנית עדיקה היא יו"ר מעגל נשים המקומי. "טנג'נט הוקם בארץ לפני שנתיים וחצי ויש בארץ כבר 11 סניפים שעובדים בצורה מדהימה", אומרת רפאלי בגאווה. "הייתי במעגל נשים ואז החלטנו שאין ברירה, רובנו הגענו לגיל שחייבים להקים סניף של ארגון טנג'נט העולמי בארץ".

סיגל רפאלי. צילום זאב שטרן

"כל אחת יכולה"

כשרפאלי מדברת על הארגונים, על ההתנדבות ועל העשייה, היא זוהרת, העיניים שלה נוצצות כמו ילדה שקיבלה חפיסת שוקולד. מבחינת מספרים: במעגל הנשים הארצי יש כיום 350 נשים, בטנג'נט 135 נשים. בפתח תקוה חברות במעגל 20 נשים ובטנג'נט 17. "יש ערים נוספות שמבקשות לפתוח מעגלים וזה רק הולך וגדל", היא אומרת. "כשאני הייתי נשיא ארצית במעגל מעגל נשים הקמתי שישה מעגלים בשנה והשנה הנשיאה היוצאת הקימה שבעה מעגלים בכל הארץ וזה כבר נוגס כמעט בכל אזור בארץ".
מה הקריטריונים להצטרפות למעגל?
"כל אחת יכולה להצטרף למעגל. היא צריכה שתהיה לה זיקה לקהילה, שיבער בתוכה הרצון להתנדב ולתרום למען אלו שהשמש לא זרחה עבורם, שהגורל לא שפר עליהם, היא צריכה לדעת שאפשר לחולל שינוי בחברה הישראלית ושהיא רוצה להיות חלק מזה, לעשות טוב לחברה. זה לב ליבו של הארגון".
לאורך השנה, מעגלי הנשים מקיימים מגוון גדול של פרויקטים. הן מאמצות את עלמא, מאמצות בפתח תקווה את הבתים של החיילים הבודדים, מכינות להם עוגות וארוחות שישי. בנוסף, הן מאמצות בתים חמים בעיר, עד לפני שנה ארגנו חגיגות בת מצווה לבנות מהקהילה האתיופית, כמו כן הן מאמצות מפעל שקל בעיר וכמובן את ארגון עמך לסיוע לניצולי שואה. "הם כבר יודעים לפנות אלינו ולבקש מה שהם צריכים", היא אומרת ומוסיפה שהפרויקט הארצי השנה הוא בית הכשרה ברחובות, בית לילדים עם צרכים מיוחדים: "הם ביקשו שנבנה עבורם חדר מחשבים".
אתם עובדים בשיתוף פעולה עם הגופים העירוניים?
"לגבי משפחות נזקקות, אנחנו בקשר עם האגף לשירותים חברתיים. לאורך השנים עבדנו עם כל ראשי הערים בפתח תקוה, מגיורא לב ועד איציק אוחיון ואיציק ברוורמן, בשיתוף פעולה מלא, כולם יודעים מה זה הארגון הזה".
רפאלי משקיעה בהתנדבות שעות רבות. זה כולל ישיבות, מפגשים וסיורים ברחבי הארץ. "זו עבודה לא קלה בכלל", היא אומרת בחיוך, "אבל זה עושה לי טוב לתרום לקהילה, לראות חיוך של ילד שקיבל מתנה ולו הכי קטנה זו הרגשה מדהימה. כשהייתי נשיאה ארצית במעגל נשים, הסתובבתי בכל המעגלים. באחד המקומות עשו פרויקט של הגשמת חלומות לילדי מועדונית. כשפתחנו את הפתקים שלהם, רוב הילדים רצו חליפת טרנינג כחולה. אלו דברים פשוטים אבל זה משאיר בך חותם. את רוצה שהם יהיו זכאים ושווים בחברה ולכן לא סתם בחרתי את המוטו שלי השנה – 'לתת את הלב והנשמה' – כי זה מה שאנחנו עושות כל השנה. ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר. אני דוגלת בשוויון, בשוויון בחברה ושכולם יהיו זכאים לקבל ושלכולם יהיה טוב ואני תמיד בצד שעושה למען הקהילה".

סיגל רפאלי. צילום זאב שטרן

"מדהים לראות את השינוי"

לאורך השנים רפאלי נמצאת בצד הנותן. החודש נבחרה כאמור לנשיאה הארצית של טנג'נט. "זה תפקיד לשנה" היא אומרת ומוסיפה בחיוך: "וטוב שכך, זה תפקיד שדורש המון עבודה".
לאורך השנה מתקיימות ישיבות עבודה ומפגשים של הנשיאות והסגניות, היא מסתובבת בין הסניפים בארץ ולא מפסיקה לחשוב ולראות איך ניתן לשפר ולהפוך את העולם ליפה יותר. "הפגישה הראשונה בראשותי תתקיים בבית שיח נשים בפתח תקווה, בית של נשים עוצמתיות שקולן לא נשמע, של חלוצות, כשגם אנחנו חלוצות בתחום ההתנדבות", היא מספרת. בהמשך היא תארגן לבנות מכל הארץ טיול גיבוש וזאת לצד הפעילויות השנתיות, יום המעשים הטובים ואירועי ההתרמה השונים. "כל טנג'נט עושה נפלאות למען הקהילה", היא אומרת. "זה מדהים לראות את השינוי שעושים בחברה. אין היום תקציבים והכל זה בתרומות וזה מחמם לראות את השיתופים והעזרה מסביב".
מבחינת רפאלי, אחד הדברים שבהם היא מאמינה ואת זה היא גם מנחילה לצוות שלה זה עבודת צוות "אני לא מאמינה באחד שעושה את כל העבודה ולא סתם הגו את המשפט 'טובים השנים מהאחד'", היא אומרת, "זה מלווה אותי כל החיים ועל פי זה אני הולכת. צריך לדעת להאציל סמכויות. אני לא יכולה לעשות את כל העבודה לבד ואנחנו מחלקות את העבודה בינינו. כולנו שותפות. אין סיגל, אלא יש את הצוות. עדיין השורשים שלנו זה מעגל נשים. אין לנו הווה ועתיד מבלי העבר והעבר שלנו זה ארגון מעגל נשים".
ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד ממנה. זה החל בהתנדבות בוועדי הגנים ובתי הספר והמשיך בהתנדבות העירונית והארצית. בנוסף להיותה נשיאה, היא עובדת במשרה מלאה כסגנית מנהלת מחלקה באגף אירועים בעירייה. "אפשר לתמרן ולעשות הכל ביחד, גם אם עובדים במשרה מלאה ויותר מזה", אומרת סיגל. "באגף אירועים אין שעות, אבל אסור לוותר על האני שלי, על מה שאני אוהבת לעשות, על התחביבים שלי, אפשר לשלב הכל ביחד. אני לא מוותרת על ההתנדבות שלי. הילדים שלי נולדו לתוך זה ובעלי זורם עם זה. גם הוא ואחיו תורמים המון לקהילה ואני מאמינה שבעוד כמה שנים הבנים יהיו חברים בארגון שולחן עגול של הגברים".

"כל עוד אני בריאה"

לסיגל ואייל רפאלי שלושה בנים, דין בן 30, שון בן 27 וניל בן 18. שלושתם שיחקו כדורגל בהפועל פתח תקוה, דין שיחק גם בקבוצה הבוגרת. לפני חמש שנים חלה שון, הבן האמצעי, בסרטן. "נלחמנו על החיים שלו במשך שנה וחצי ובסיכום שנה כשנבחרתי לתפקיד, הודיתי לכל הבנות בארץ שלא עזבו אותי לרגע. הייתה לי בבית הפרשת חלה עם 150 נשים, ולרגע לא נתנו לי את ההרגשה שאני לבד במערכה וזה מאוד מחזק", היא מספרת. שון הבריא ולפני כחודש הוא התחתן.
אבל המכות לא עזבו את רפאלי. בהמשך התבשרה שאחיה ניב גפן חלה בסרטן המעי הגס. הוא חלה בגיל 45. שנתיים נאבק במחלה ובגיל 47 נפטר. "הוא לא שרד את המחלה", אומרת סיגל בכאב גדול. "אחי היה גרוש. הוא הקים את קבוצת אנשים טובים באמצע הדרך של גרושים וגרושות. הוא עשה כל כך טוב לאנשים. עברתי תקופה לא פשוטה, אבל מאוד חשוב לי להנציח את ניב בכל דרך".
היא פתחה דף פייסבוק על שמו, מידי שנה הם עושים צעדה על שביל הגפן ואחותה אפרת לוי פתחה את 'בית אוהב', בית לנערות בסיכון בכפר סירקין שנושא גם את שמו של ניב ז"ל. "ניב ואני היינו כמו תאומים, היינו מאוד קשורים והיה מאוד חשוב לי לשמור על זכרו, שהילדים שלו לא ישכחו אותו", אומרת סיגל. "עברתי חמש שנים מהגיהנום ואני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה. זה דפק אצלנו פעמיים על הדלת במשפחה ומה שהחזיק אותי באותה תקופה היה הארגון והעשייה".
והיום?
"היום שון כבר אחרי. הוא בבדיקות תקופתיות ותמיד יש את החרדה התמידית שזה לא יחזור. כל לילה אני הולכת לישון וקמה עם זה בבוקר".
עד מתי תתנדבי?
"לעולם, כל עוד אני בריאה, אני אמשיך".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו