"אני האמנתי לגננת, אני לא הקשבתי לכלה שלי, בגללי הנכדה שלי מתה"

יום ראשון, שעות אחר הצהריים, הכניסה לעיריית פתח תקוה. עשרות הורים התכנסו במקום, על מנת למחות נגד ההפקרות, לדרוש שינוי חקיקה והגברת הפיקוח ולזעוק את כאב ההורים. כאבם של ולדימיר ודורינה וינטה, הוריה של יסמין הפעוטה בת השנה וחודשיים, שנחנקה למוות באכזריות מזעזעת על ידי אינה סקיבנקו, סייעת בגן מאשה והדוב ברחוב הפורצים בעיר. הם דרשו חוק שיחייב להציב מצלמות בכל גני הילדים. הם דרשו ‘לסגור את הגן’, צעקו ‘יסמין לא מתה, היא נרצחה’, ‘אין בטחון לילדים’, ‘ילדינו הם לא הפקר’, ועוד. לאורך כל ההפגנה, לא הפסיקו להגיע הורים שהניפו שלטים, החזיקו בתמונת יסמין הקטנה ובכו.
במקום היו גם הוריה של יסמין. בוכים, לא מעכלים את גודל האסון. אחד הרגעים המצמררים ביותר, והיו רבים כאלה, היה כאשר דורינה וולדימיר החזיקו בידם תינוקת של אחת המפגינות ופרצו בבכי קורע לב.

ולדימיר ודורינה, הוריה של יסמין ז"ל. צילום זאב שטרן

בצד עמדו הסבתא אולה והסבא סטפן, הוריו של ולדימיר. סבא סטפן לא הפסיק לספר על נכדה מיוחדת שלא הפסיקה לחייך ולהכניס אור למשפחה.
הדברים הקשים נאמרו על ידי הסבתא אולה. דברים מצמררים, שעוררו אמפתיה ורחמים. סבתא אולה לקחה את האשמה על עצמה. “כל מה שקרה ליסמין אני אשמה”, אמרה הסבתא בכאב שקשה לתאר. “אני שכנעתי את הכלה שלי להכניס את יסמין לגן הזה. מהרגע הראשון היא אמרה לי שהיא לא אוהבת את הגננת של הגן ומשהו לא נראה לה ואני כל הזמן אמרתי לה שהגננת יודעת את העבודה שלה, שהיא גננת טובה. אני האמנתי לגננת שהכל בסדר בגן הזה ובגללי הנכדה שלי מתה”, היא אומרת והדמעות לא מפסיקות לרדת.
“לפני חודש יסמין חזרה מהגן עם מכה כחולה בעין”, מספרת הסבתא. “שאלנו את הגננת מה קרה והיא אמרה שהיא נפלה בלול. אני האמנתי לה ואמרתי שזה הגיוני וזה יכול להיות. היום אני אוכלת את עצמי על כך שלא הקשבתי לכלה שלי. בסוף אנחנו היום עומדים עם התמונה של יסמין על השלטים. מההתחלה הכלה שלי אמרה שמשהו לא בסדר ואני לא הקשבתי לה, אמרתי לה שהגננת יודעת מה היא עושה ושזו העבודה שלה. בחנוכה, ראש השנה ובחגים קנינו לה מתנות, פינקנו אותה ובסוף הילדה שלנו מתה. האמנתי לה ולמילים שלה. יסמין שלנו הייתה ילדה טובה, אף פעם לא בכתה, תמיד צחקה, ילדה חכמה וכולם היו קשורים אליה. היא עכשיו לא איתנו ורק אני אשמה בזה”.
מה היית אומרת לגננת היום?
“אני לא רוצה להגיד לה כלום, אני רוצה לראות אותה בבית משפט, אני רוצה שיענישו אותה ואת הסייעת על כך שיסמין כבר לא איתנו. אני לא ישנה בלילות, אני כבר לא מתפקדת ובעיקר מאשימה את עצמי על המוות של יסמין. אולי אם הייתי מקשיבה לכלה שלי, יסמין הייתה היום איתנו”.
הסב סטפן מוסיף: “מאוד קשה לי להיכנס הביתה, לראות את הבית ריק ואת המשחקים בכל מקום ולא לראות את יסמין שתמיד הייתה שמחה ומאושרת. יסמין היא הנכדה הראשונה שלנו, היא תמיד נתנה לנו כוח, אף פעם לא הייתה חולה ותמיד צוחקת והייתה שמחה. כששמעתי שהיא מתה, ישר אמרתי שזה לא יכול להיות, שזה לא מוות בעריסה, כי יסמין הייתה ילדה בריאה ובטוח קרה לה משהו ולא מספרים לנו את כל האמת”.
לאורך כל ההפגנה עמדו ההורים של יסמין, דורינה ו־ולדימיר, בצד, עטופים באהבה רבה של חברים, משפחה, הורי הגן ותושבים שבאו להביע את מחאתם. בהתחלה הם עמדו מאחור, לאחר מכן התקרבו. בתחילה העדיפו לא לדבר, לאחר מכן האב ולדימיר ביקש להודות לתושבים הרבים ואמר: “אני מבקש להודות לכל אלו שהגיעו לצעוק את הזעקה של יסמין. אני בטוח שיסמין הייתה שמחה לדעת שכולם פה בשבילה”. האם דורינה הוסיפה: “קודם כל אני רוצה להודות לכולם שהגיעו לפה, לכל מי שתומך בנו, בפייסבוק, לכל מי שהתקשר אלי, לאמהות ולאבות. יסמין הייתה שמחה לראות את כל האנשים איתנו ותודה לכולם על האהבה שאתם מעניקים לנו”.

***

המקרה המזעזע התרחש ב-16.5. הדיווח הראשוני היה שיסמין וינטה בת השנה וחודשיים, נמצאה ללא רוח חיים במעון בו שהתה ופונתה לבית החולים תוך ניסיונות החייאה. מאוחר יותר באותו יום נקבע מותה בבית החולים שניידר. מספר ימים לאחר מכן הודיעה המשטרה כי שלוש גננות וסייעות במעון נחקרו וכי עלה חשד לפלילים. זאת בעקבות צילומים ממצלמות שהיו בגן והצוות חשב שלא עבדו. מעצרה של הסייעת הוארך מספר פעמים אך שמה נאסר לפרסום. ביום רביעי שעבר פרסמה המשטרה את פרטי המקרה המזעזעים. ביום שני השבוע הגישה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד הסייעת אינה סקיבנקו בת ה-23, על הריגת יסמין וינטה בגן מאשה והדוב בשכונת רמת ורבר בעיר, וכן על ריבוי עבירות של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי. (כנסו לקרוא בהרחבה על כתב האישום).

***

סקיבנקו היא בת 23, נשואה ואמא לשני ילדים. היא למדה בתיכון אחד העם בכיתת העולים. גורם חינוכי שעבד בעבר בבית הספר, אמר: “אם היה נראה לנו שיש משהו מעורר דאגה, היינו מתייחסים ופועלים ולא מתעלמים מהנושא. בתיכון כל עולה חדש ומי שלא ידע את השפה למד בכיתת עולים. כיתת העולים זו כיתה קטנה, יש בה לא מעט קשיים, אבל זו מסגרת טובה עם מחנכת מקסימה שהייתה כמו אמא לתלמידים, רוב התלמידים סיימו עם תעודת בגרות ישראלית והתגייסו לצבא”.
א’, לימדה את כיתת העולים וגם את סקיבנקו. השבוע היא סיפרה עליה: “אני זוכרת את כל 550 התלמידים שלמדו אצלי. אינה הגיעה לבית הספר בכיתה י’, אחרי שעלתה מאוקראינה, לפי מה שסיפרה היא לא הגיעה לארץ בגלל שהיא רצתה, אלא בגלל שאמא שלה התחתנה בישראל והחליטה לעלות לארץ. היא למדה אצלנו בתיכון שלוש שנים, י’, י”א וי”ב, ילדה בת 14 שלא היה לה קל בהתחלה ותמכנו ונתנו לה יד. בכיתה י”ב, היא הכירה את מי שהיום בעלה, שלמד בכיתה ליד ומאותו רגע היא פרחה. המשפחה שלו קיבלה אותה, משפחה הוגנת ומאוד חמה ואני כל השנים עקבתי אחריה והייתי בקשר איתה כמו עם כל התלמידים שלי. יש לה שני ילדים והיא הייתה מאוד מאושרת, היא סיפרה לי שהיא אוהבת את העבודה שלה. כששמענו על המקרה, כולנו היינו בשוק. אני מקבלת טלפונים מתלמידים מהכיתה, ממורים וקשה לי מאוד. בתור תלמידה היא הייתה תלמידה רגילה, תלמידה חדשה בארץ עם תרבות שונה, אבל לא היה שום דבר יוצא דופן. ואנחנו מאוד מרחמים על המשפחה של התינוקת שמתה”.
היא יהודייה?
“לא.

***

את משפחת וינטה מייצג עו”ד ולאדימיר מיסיוק. הוא ציין השבוע שהדרישה היא שהסייעת תישאר במעצר עד תום ההליכים. מיסיוק נכח גם בהפגנה ביום ראשון. “השחרור שלה יגרום לנזק נפשי קשה להורים”, הוא אמר. הוא ציין שההורים אמורים לעזוב את ישראל בעוד שבועיים בחזרה למולדובה שם קבורה בתם ואמורים לחזור ארצה לדיונים המתקדמים בתיק. “הסייעת היא תושבת ארעית, היא עלתה לישראל כשהייתה נערה וראוי שאת העונש שלה היא תקבל בכלא האוקראיני ולא הישראלי, שם התנאים הרבה יותר קשים ואין ניכוי שליש”, אמר. הורים שנכחו בהארכת המעצר בבית המשפט בלוד סיפרו שכאשר הסייעת קמה על מנת לצאת צעקה לה האמא ברוסית ‘תסכלי לי בעיניים’ והאבא הוסיף ‘הלוואי ותמותי בכלא ולא תראי בחיים את הילדים שלך’.
במהלך השבוע הגישו הוריה של יסמין לבית המשפט השלום בראשון לציון תביעת פיצויים בסך של 2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה על ידי עו”ד ולאדימיר מיסיוק נגד מנהלת הגן ובן זוגה ונגד הסייעת אינה סקיבנקו, ובנוסף נגד חברת הביטוח המבטחת את הגן.
בהמשך השבוע ניתן היה לשמוע מהורים נוספים התייחסות לנעשה בגן. אם שהוציאה את ילדה מהגן מיד כשנודעו פרטי המקרה, אמרה: “ההתנהלות בגן הייתה בהתחלה לא בסדר, הילדים היו תמיד מלוכלכים. הסייעת אינה תמיד הייתה נשארת לבד עם הפעוטות. כשביקשנו לשנות את זה, אמרו לנו שזה מה שיש. השנה אינה גם חזרה מחופשת לידה והבנתי שרצתה להיות בתינוקות, כי היא הכניסה את הבת שלה. היו בסך הכול שתי סייעות על 16 תינוקות”.
לדברי מספר הורים הם פנו לפרקליטות בדרישה לראות את מה שצולם במצלמות. אם נוספת סיפרה: “תמיד כשהייתי מגיעה לגן הילד שלי היה שקט וסגור בעצמו. בשישי שבת הוא היה אנרגטי. היום כשהוא נמצא בגן אחר, יחד עם עוד שלושה ילדים, יש שינוי בילד שלי והוא פורח”.
אם אחרת מספרת שלילד שלה ולשלושה ילדים נוספים יש בעיה ברגל, ועתה היא חוששת שהבעיה נובעת מאלימות: “אחת האימהות שוחחה עם אחד החוקרים והיא ביקשה לקבל עוד מידע. החוקר אמר לה שמהסרטונים אפשר לראות שברגע שהילדים היו זוחלים, היו מושכים את הילדים ברגלים. הבן שלי בן 11 חודשים ועל רגל אחת הוא מצליח לעמוד ועל השנייה לא ועכשיו קבענו פגישה עם מומחה על מנת לדעת איך לטפל בכך. יש עוד שלושה ילדים עם בעיה דומה. להבנתנו, לגבי המצלמות, מדובר בהקלטה של שבוע בלבד, מאחר וזו מצלמה שכל שבוע מוחקת את החומר של השבוע הקודם. אני מתקשה לחשוב מה היה בגן הזה ואנחנו לא יודעים על כך”.

רוצים להישאר מעודכנים באירועים החשובים בפתח תקוה?

הורידו את האפליקציה של מלאבס והצטרפו לדף הפייסבוק שלנו:

מלאבס באנדרואיד, מלאבס באייפון, להצטרפות לדף הפייסבוק של מלאבס