מאירה גולדברג ברנע
נכנסתי לחנות ספרים ואז ראיתי אותה. אישה צעירה כבת שלושים עומדת וצועקת על חברה שלה – "בשביל מה אני צריכה ספר כזה? למה זה טוב? למה להגיד לנשים שהן יכולות! מי בכלל אמר להן שהן לא יכולות?". הסתכלתי על החברה שלה. היא עמדה לידה והחזיקה את הספר החדש "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" (אלנה פאווילי, פרנצ'סקה קוואלו, הוצאת כנפיים). לפי מה שהבנתי היא רצתה לקנות אותו כמתנה לבת שלה אבל נתקלה בהתנגדות.
אני אוהבת לצותת לשיחות של אנשים, כל סופר יגיד לכם שזה אלמנטרי אז פשוט הסתכלתי על שתיהן ויתכן שבשלב מסוים נעצתי מבטים קצת יותר מהנורמלי ולכן גם לא יכולתי שלא להתערב. "את יודעת, זה הספר הכי מדובר כרגע בארץ ובעולם. סיפורן של מאה נשים חשובות ומשפיעות בכל העולם ממגוון נרחב של תחומים: טייסות, מדעניות, חוקרות טבע, אסטרונומיות, לוחמות, פעילות חברתיות, מטפסות הרים. וכל סיפור נכתב כמו סיפור אגדה. לדעתי זה ספר חובה בכל בית ולא רק לנשים וילדות".
היא הביטה בי כאילו נפלתי מהשמיים ולא הבינה מה אני רוצה מהחיים שלה. "ולמה צריך ספרים רק לנשים? למה אי אפשר לערבב גברים ונשים יחד?".
ניסיתי לחשוב מה לענות לה (והיו לי הרבה דברים לומר) אבל פתאום ראיתי בצד ספר חדש שיצא גם כן לאחרונה, שבעים יהודים ששינו את העולם. ספר שיצא לרגל חגיגות שבעים שנה למדינת ישראל. אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את הסדרה הזו של הוצאת מטר, אבל כשפתחתי אותו, גם מבלי לדעת מה תוכן הספר, ידעתי בדיוק מה אמצא בתוכו. רשימה ענקית של גברים יהודים חשובים וביניהם כמה יהודיות חשובות? אולי 15. הצגתי לאותה גברת את כל הסדרות היפות שיצאו בשנים האלו, סדרות על מלחינים, מגלי ארצות, מדענים. כולם ללא יוצא דופן גברים. המשכתי להוציא מהמדפים ספרי ילדים בצבע כחול עם בנים שחולמים להיות רופאים ושופטים וספרים בצבע ורוד עם נסיכות ורקדניות.
"שאלת למה צריך לומר לנשים שהן יכולות? שאלת מי בכלל אמר להן שהן לא יכולות? עירית לינור, במאמר לעיתון הארץ. היא כתבה שנשים לא צריכות להיות לוחמות. אנשים כמו ברוך מרזל שטענו שמות חניכי המכינה בשיטפון מלמד על היכולת של נשים במצבי לחץ ומאמץ, וגם עכשיו, יש בכנסת קצת יותר חברות כנסת מבדרך כלל אבל זה קשור לעובדה שמשריינים להן מקומות ברשימות לכנסת".
אין לי מושג מאיפה הגיע הנאום הקצר שלי. אני לא מגדירה את עצמי פמיניסטית, אין לי שום רצון להיות לוחמת או טייסת, אני אפילו התגלמות הסטיגמות הנשיות הישנות: אני לא מתמצאת במרחב, הולכת לאיבוד בכל מקום, לא יודעת לחנות כמו שצריך, אוהבת ברביות ונסיכות דיסני (אגב, אף אחת מהחברות שלי לא כזו) ועדיין, גם אני לא רוצה שיגידו לי או לאחייניות שלי שיש משהו שסגור בפניהן ופתוח רק בפני גברים. לאורך ילדותי לא נראה לי מוזר שרוב האנשים החשובים שעליהם למדתי, הם גברים. לא שאלתי איפה הנשים. כי ככה הרגילו אותי.
אז הגיע הזמן לומר די! כשהחזקתי את הספר "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות" חשתי בושה גדולה בעיקר כי לא הכרתי לפחות חצי מהנשים שנכתב עליהן בספר למרות שהן חוללו שינוי משמעותי בעולם ופרצו דרך לנשים אחרות להתקדם בכל תחום אפשרי. ידעתם למשל שבקובה לא הסכימו שנשים ינגנו על תופים? מיו קסטרו סלדריאגה לא הסכימה למסורת הזו. היא הצליחה לשבור מוסכמות ובגיל 15 ניגנה ביום ההולדת של נשיא ארצות הברית. כשהקראתי לבן שלי את האגדות האמיתיות בספר ראיתי את העיניים שלו נפתחות בתדהמה, סיפורים על לוחמות, קיסריות, מלכות, ואפילו מרגלות…
אחד הדברים החשובים שהספר עושה, הוא לגרום לנו לחשוב. הבן שלי בן 8 אוהב מאוד מוזיקה קלאסית. בעקבות הקריאה המשותפת בספר, הוא שאל אותי מדוע אין מלחינות. למה הוא מכיר רק מלחינים. מכיוון שלא הייתה לי תשובה עבורו, יצאתי לחיפושים נרחבים עד שהגעתי לספר בשם "אהבת הסירנות" שכתבה אדית זק (מוזיקולוגית וחוקרת ספרות), ספר שראה אור בהוצאת אשתר. שם מצאתי מלחינות רבות שיצרו לאורך 800 שנה מהמאה ה־12 ועד היום אך מישהו דאג להעלים אותן מדפי ההיסטוריה. אז הגיע הזמן שהאפליה המטורפת שהייתה בעולמנו תחלוף. לא צריך לחפש בכוח נשים מעוררות השראה, צריך רק לפתוח את העיניים ולהסתכל מסביב. היינו שם כל הזמן. אגב, אם שאלתם את עצמכם, אז בסוף הדיון הארוך שהתנהל בחנות, האישה קנתה את הספר. החברה שלה עדיין לא נראתה מרוצה, מזל שנשים רבות נלחמו על הזכות שלה לחיות כפי שהיא חיה כיום בישראל. במדינות רבות בעולם אסור לה להסתובב באופן חופשי ואפילו לא לנהוג לבד.
רוצים להישאר מעודכנים?
סדרת הישראליות – סדרה היסטורית נשית | דורית גני, איורים מורן יוגב
סדרת הישראליות – סדרה היסטורית נשית | דורית גני, איורים מורן יוגב
סדרת הישראליות – סדרה היסטורית נשית / דורית גני, איורים מורן יוגב, הוצאת צלטנר
נשים ישראליות לא תמצאו בספר "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות", אבל כולנו יודעים שגם לנו יש נשים גדולות מעוררות השראה והגיעה הזמן שנדבר עליהן. בחודש האחרון ראו אור שני ספרים בסדרה חדשה על גיבורות ישראליות. הראשון עוסק בחייה של שרה אהרונסון, והשני בגולדה מאיר.
נתחיל ממראה הספרים. הוצאת צלטנר ידועה כמי שמקפידה על כל פרט ולו הקטן ביותר ולכן הספר מעוצב בצורה מופלאה, על גבי נייר איכותי. לגבי התוכן, אני שמחה לבשר שהסופרת דורית גני, ידעה לקחת את סיפור חייהן של הגיבורות עליהן כתבה ולהפוך אותו לספר מרתק לילדים, וזאת למרות שבחלק מהמקרים ישנם אירועים לא קלים להבנה. ניתן לראות שהדגש הוא על העובדה ששתי הנשים התבלטו כבר בילדותן והתגברו על קשיים לא פשוטים והלכו כנגד המוסכמות בחברה בה חיו. בסוף כל ספר ישנה אחרית דבר אשר עושה סדר בתוכן ומדייקת את המידע שניתן לקבל מהספר, יחד עם ציר זמן ומשפט מעורר השראה שנאמר על ידי אותן נשים.
הסדרה מנוקדת ומתאימה לתלמידים בבית ספר יסודי. מדובר בספרים שיצאו על מנת להישאר וללא ספק יהפכו לקלאסיקה ישראלית. שאפו!! גם לסופרת וגם להוצאה.
סטטוס לשבת:
עוץ לי גוץ לי. נטו
שר האוצר משה כחלון מופיע בטלוויזיה.
אני: אתה יודע מי זה ? זה שר האוצר.
אבישי: מה ? הוא יחליף את השחקן הרגיל ששיחק את שר האוצר בעוץ לי גוץ לי ?
לי-אור עצמון
היי, המאיירת לספר של גולדה מאיר היא לא מורן יוגב אלא לי-אור עצמון פרואין, שהיא במקרה אני. 🙂 אודה על תיקון הטעות.
אורטל
הספרים מדהימים והאיורים מהממים. אהבתי מאוד את הספר על גולדה מאיר (הן מבחינת איורים והן מבחינת הפרטים והסיפור).בהצלחה וכל הכבוד