"לא מדגדג לי לחזור להפועל ולא לכדורגל בכלל"

בתוך הכאוס הניהולי בהפועל בעשור האחרון, קצת קשה לזכור את רשימת השמות הארוכה שבאה והלכה מהמועדון עם השנים. מתוך סוללת השמות, נראה כי אפי צפריר הוא דמות שונה במקצת. מי שעזב את תפקיד המנכ”ל לפני ארבע שנים, שרד במועדון יותר מכל אדם אחר בשדרת הניהול בעידן הנוכחי, כשסגר קדנציה של שבע שנים, כשלצידו התחלפו לא פחות מארבעה בעלי בית.

• כל החדשות והעדכונים על הפועל בקטגוריית הספורט של מלאבס

מאז החליטו אבי ללוז (והשותף לרגע אבי עמרני) לפטר את צפריר בינואר 2014, עברו חייו האישיים של המנכ”ל לשעבר טלטלה גדולה. אשתו, שירה, הלכה לעולמה לפני כשנה וחצי, בגיל 35, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הטרגדיה הקשה הפכה את צפריר לאב במשרה מלאה לשתי בנותיו בנות ה-10 וה-13.

“אשתי הייתה חולה במשך חמש שנים, עוד מהתקופה שהייתי בהפועל”, מספר צפריר בראיון מיוחד ל”ספורט מלאבס” לכבוד פסח. “נאלצתי להתמודד עם זה, כמו עוד הרבה אנשים מסביבי שגיליתי שעוברים דברים דומים. זה חלק מהחיים. עברתי את זה, החיים ממשיכים. אין מה לעשות”.

החיים ממשיכים. צפריר. צילום: זאב שטרן

איך מצליחים להתרומם מדבר כזה?
“זה לא משהו שאתה מתכונן אליו, אתה לא יכול לעצור ולהגיד לא בא לי. החיים מוליכים אותך לתוך זה. התמודדנו עם זה בכל יום. כשאני מסתכל אחורה אני אומר ‘וואו, עברתי טלטלה, מלחמה קשה’. אבל כשאתה בפנים, בתוך המלחמה, אתה לא מרגיש את זה. אתה פשוט נלחם ושורד את היום”.

לא הרבה אנשים ידעו על המאבק שניהלתם בחיים האישיים עוד כשהיית במועדון.
“תמיד ידעתי לשמור על ההפרדה בין החיים האישיים לעבודה שלי בהפועל. חוץ מאבא שלי שהיה בא לראות את המשחקים, לא התערבבתי יותר מדי. גם לא הייתי תושב פתח תקוה אז פחות אנשים ידעו. המזל שלי הוא שהייתי יכול לתמרן בין העבודה כמנכ”ל לבין התפקוד בבית. אף פעם זה לא הפריע אחד לשני”.

הפכת לאבא במשרה מלאה. זה שינה בך משהו?
“לכל אורך השנים האחרונות, כששירה עוד הייתה חולה, הייתי דומיננטי ופעיל מאוד בכל הקשור לבנות שלי. הרבה אנשים לא יודעים אבל הייתי מאוד קרוב אליהן ותמיד שותף בגידול שלהן. כמובן שבשנה וחצי האחרונות זה נמשך, אבל זה לא משהו חדש עבורי”.

לפני שבעה חודשים פתח צפריר פרק חדש בחיים כשהכיר את קרן בן דוד, שכיכבה בעבר בסדרת הטלוויזיה “מעושרות”. לפני כחודשיים התארסו השניים וצפריר נשמע נרגש. “מיד כשהכרנו הייתה אהבה גדולה וקשר טוב, בוגר. שנינו לא ילדים. החלטתי שאת המשך החיים שלי אני רוצה לקיים איתה ואני שמח על כך שנפל בחלקי למצוא אהבה כזאת”.

פירוק והרכבה

צפריר (41) לא חזר לעסוק בתחום הכדורגל מאז שעזב את הפועל ועובד כיום בעסקים המשפחתיים שלו, שכוללים שתי מסעדות בקרית אונו ומסעדה נוספת בגבעתיים. את מירב זמנו הוא מקדיש כאמור לגידול הילדות שלו. המנכ”ל לשעבר תמיד היה דמות שעוררה רגשות קיצוניים בקרב אוהדי הפועל. בעוד שחלק מהם חושבים כי בקדנציה שלו המועדון הלך לאחור ונקשר בפרשיות שליליות, אחרים זוכרים לזכותו את העובדה שהצליח להשאיר את הקבוצה, גם אם בקושי, עם הראש מעל המים למרות תנאים בעייתיים.

האירוע המשמעותי ביותר בתקופתו של צפריר במועדון היה ללא ספק בקיץ 2011, עם ההחלטה לקחת את המועדון, עם 17 מיליון השקלים שצבר כחובות, לפירוק. זכורה במיוחד הסצינה בה צפריר מירר בבכי בזמן מסיבת העיתונאים בה הודיע על הצעד. ההחלטה אותה הוביל צפריר לוותה בסערה גדולה בקרב האוהדים ובלא מעט חיצי ביקורת שהופנו לעברו. המנכ”ל לשעבר מסתכל על ההחלטה בזווית אחרת לגמרי. “אנשים בכלל לא הבינו מה עשיתי”, הוא נזכר. “הורדתי מעל המועדון הזה עננה כבדה מאוד שישבה עליו. אם זה חוב הזוי למס הכנסה ועוד כל מיני חובות מיותרים שנצברו. בפירוק מחקנו הכל ונתנו למועדון הזה דרך חדשה. אף אחד לא רצה להתקרב למועדון עם 17 מיליון שקלים חובות”.

צפריר במסיבת העיתונאים בה הכריז על הפירוק. צילום: זאב שטרן

כשאתה נזכר היום בפרשת הכדור המרכזי ותלונת השווא שהוגשה על פריצה למתחם האימונים, מה עובר לך בראש?
“היום אני רק יכול להיזכר בזה ולצחוק, אלו עוד חוויות שהיו לי בחיים. בנוגע לתלונת השווא, עשו מזה סיפור כאילו שדדנו או רצחנו וניפחו את זה הרבה מעבר למה שהיה צריך. הכדור המרכזי זה עוד משהו שהיה גדול ובומבסטי ובסוף התפוצץ בלי כלום. אלו תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור. בסך הכל עשיתי רק טוב למועדון הזה”.

עתיד מדאיג

למרות שהוא כבר נמצא מחוץ לתחום הכדורגל, צפריר עדיין עוקב אחרי הנעשה בהפועל וכואב את מצב המועדון. “אני עוקב ושומע כל הזמן”, הוא מספר. “יש דברים שאני לא יכול להימנע מהם, כי יש לי הרבה חברים שקשורים למועדון שאני עדיין בקשר איתם. כולם מספרים לי כמה כואב להם המצב. אבל אני תמיד מסביר להם שזה מה שיש. עד שלא יגיע גוף עם הון גדול, הפועל תאלץ להתנהל בצורה הזאת”.

אפי צפריר עם אוהדי הפועל. צילום: זאב שטרן

מה אתה חושב על מצב המועדון כיום?
“כואב מאוד שקבוצה בסדר גודל כזה, עם קהל כזה, מדרדרת למחוזות כאלה. האמת, שאני גם מבין איך זה קורה. זה קורה בגלל שאין לבעלים יכולת כלכלית להחזיק מועדון בסדר גודל כזה. הפועל זה מועדון שההוצאות הקבועות שלו גדולות מאוד. לא כולם יודעים את זה, חושבים שלהחזיק מועדון כדורגל זה רק לשלם לשחקנים. יש הרבה הוצאות, יש מחלקת נוער, הסעות, מגרשים ודברים שאנשים לא יודעים עליהם בכלל. זה עסק מאוד יקר וזה עסק של גדולים”.

צ’קים שחוזרים, משכורות שמשולמות באיחור, בעלים שקשה להשיג בטלפון. זה לא מזכיר לך את סוף תקופת אבי ללוז?
“זה לא נעים להיות במצב כזה. חוויתי את זה. ללוז הלך לפשיטת רגל כי הוא לא היה יכול יותר, הוא הרים ידיים. פה דורון גלנט עדיין לא הרים ידיים. אולי יש לו תכנית ב’ והוא מנסה לקדם אותה”.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

המועדון מתנהל לאורך רוב העונה האחרונה ללא מנכ”ל. זה מצב תקין לדעתך?
“מועדון כדורגל יכול להתנהל ללא מנכ”ל רק אם הבעלים עושה את התפקיד בעצמו. בעלים של קבוצה מחזיק מנכ”ל כשהוא איש עסקים, עם המון עיסוקים והדבר האחרון שהוא צריך להתעסק בו זה ניהול קבוצת כדורגל. יש כאלו שרוצים להיות הבעלים, המנכ”ל ולפעמים גם המאמן”.

צפריר עם תומר סיני בתקופה המשותפת. צילום: זאב שטרן

איזה טעויות עשה דורון גלנט לדעתך?
“ההכרות שלי איתו לא גדולה. בתקופה שלי במועדון לא פגשתי אותו אבל יצא לי להכיר אותו לאחר מכן. קשה לי להגיד עליו יותר מדי, אבל אני מקבל את הרושם שיש לו לב גדול והוא רוצה לעזור. אולי אין לו את היכולות”.

כשאתה שומע היום שאופציית הפירוק שוב על הפרק, כשהחובות מוערכים ב-3.5 מיליון שקלים, מה אתה חושב?
“זה לא נראה לי כמו משהו שכדאי לעשות. תקציב של קבוצה בליגה לאומית עומד על ארבעה מיליון שקלים. אם פורסים את החוב לשנתיים-שלוש, אפשר להקצות חלק מהסכום לטובת החזר חוב, ובעזרת השקעה של בעלים לתחזק את הקבוצה. זה לא חוב שצריך ללכת איתו לפירוק, כי בעוד שנתיים המועדון יגיע שוב לאותו מצב”.

אם היית מקבל היום הצעה לחזור להיות המנכ”ל של הפועל, היית הולך על זה?
“זה לא על הפרק כרגע, אבל אם היה מגיע בעלים רציני, עם הון מתאים, שיכול להצעיד קבוצה עם תקציב נכון וראוי זה לא משהו שהייתי פוסל. אבל לחזור למצב שבו אני צריך לגייס כל היום משקיעים ולהתמודד עם שגרה קשה, זה פשוט לא מעניין אותי. בהפועל אף פעם לא דיברו איתי והאמת שגם לא ציפיתי. לא מדגדג לי לחזור, לא להפועל ולא לכדורגל בכלל. הכדורגל זה מקום כפוי טובה ולא בא לי להיות במקום כזה. אם אני עושה לביתי אז זה בסדר גמור אבל אם אני צריך לפעול בשביל קהל גדול ובשביל שחקנים שאף אחד מהם לא מוקיר לך תודה, אז אין לי מה לעשות בעולם הזה”.

מרגיש כפיות טובה מהקהל של הפועל?
“אני לא יכול להגיד כפיות טובה על הקהל. כשמצליחים כולם גדולים וכשמפסידים חוטפים קללות. הרבה שחקנים ואנשים נוספים שעזרתי להם המון בחיים לא התנהגו כראוי, אבל אלה החיים שלהם עם חשבון הנפש שלהם. אני את שלי עשיתי והכי טוב שיכולתי”.