ביום רביעי השבוע סיים סגן נדב זנדברג את קורס חובלים 136. זנדברג, תושב העיר, שסיים את הקורס במגמת שייט ומיועד להגיע לספינת טילים בלט במיוחד מבין כל מסיימי הקורס כי במקרה שלו לא מדובר במסלול רגיל.
את דרכו הצבאית בחיל הים החל זנדברג כבר בשנת 2013, בקורס חובלים 132. בשלב מסוים הוא הודח מהקורס, שאורכו שנתיים ושמונה חודשים ושובץ בגדוד 906 כקצין שלישות בו שירת עד לסיום שירותו הסדיר. אבל זנדברג לא הסכים לוותר על החלום ולכן הגיש בקשה לחזור לקורס חובלים. לאחר אין ספור ראיונות עם קציני חיל הים, ועדות שונות ועוד, התקבלה בקשתו והוא המשיך את הקורס מהשלב בו הוא נפל עד לסיום המוצלח השבוע. "התגייסתי לקורס חובלים עם עוד שני חבר'ה שהיו איתי בתיכון", הוא מספר, "אחרי שנה ועשרה חודשים בקורס, הופסקה השתתפותי ועברתי לשרת בחיל ירוק. עשיתי השלמת קצרה של חיל השלישות, סיימתי בהצטיינות ושובצתי בבית הספר למקצועת החי"ר והייתי במשך שנה וחודש איש גדוד. אבל לא ויתרתי על החלום. קורס חובלים הוא הקורס שנותן לך את האופציה לתפקיד הכי מאתגר בצה"ל, גם להיות מפקד של לוחמים, גם לשרת בים ואנחנו בעצם מפקדים ברמות הכי גבוהות שיש בצה"ל".
על מה נפלת בסיבוב הראשון?
"מעדיף לא להיכנס לזה, אבל הסיבות היו מוצדקות ובסופו של דבר למדתי מהטעות שלי והיא עשתה אותי קצין ומפקד הרבה יותר טוב מאשר הייתי יכול להיות אם הייתי מסיים בפעם הראשונה. מטעויות לומדים, זה הדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד על כך".
ומה מקבלים מהקורס?
"אין סוף דברים, זה פיתח אותי מבחינה פיזית ויכולות גופניות, מבחינה פיקודית ובגרות. אתה מגיע בקורס לשיח ולרמת בגרות מאוד גבוהה, הדרישות הן הכי גבוהות שאפשר לצפות מחייל בצבא וקצין לעתיד".
סטי"ל של חיל הים צילום אוליבייה פיטוסי
"למיונים מגיעים כ־500"
קורס החובלים, נחשב אחד הקורסים היוקרתיים בצה"ל, בצמוד לקורס הטייס של חייל האוויר. הקורס מתנהל במשך שנתיים ושמונה חודשים. הוא מתחיל בטירונות של חיל הים שנמשכת בין חודשיים לשלושה חודשים, לאחריו מתחילים את קורס החובלים וזאת לאחר שעוברים מיונים רבים טרם הגיוס ולאחריו גיבוש. "למיונים מגיעים כ־500 איש, מתחילים את הקורס בין 80 ל־90 חיילים ובסופו של דבר מסיימים כ־30", הוא מסביר. "קורס החובלים הוא קורס שדורש הרבה, הוא קשה ומאתגר ולא כל אחד יכול לעבור אותו. צריך לרצות, להיות בעל מוטיבציה מאוד גבוהה".
הקורס עצמו נערך במקומות שונים בארץ. הוא מתחיל באילת, שם בונים את החיילות והימאות הבסיסית. "גורמים לך להיות ימאי", מציין זנדברג שמסביר שמדובר בתהליך של שלושה חודשים בו לומדים את יסודות השיט, הימאות והניווט, לומדים לקרוא מפות, לתפעל מכשירים ועוד. השלב הבא הוא השלב המתקדם שלוקח כחצי שנה ועוסק בפעילות הבט"ש הימי (בטחון שוטף), בו לומדים על הספינות, הפעילות השוטפת על הספינות, התפקידים ובסוף הפרק הזה מקבלים את סיכת המ"מ. לאחר השלב המתקדם אנחנו עוברים לשלב האקדמיה, עושים תואר ראשון במדעי המדינה ותוך כדי כך משתתפים בהפלגות, מפתחים את הכושר הגופני, ובנוסף לתואר עובדים איתנו על היכולות הפיקודיות שלנו ומתחילים הפלגות מבצעיות".
בסוף השלב הזה עוברים החניכים לשלב הייעודי, בו הם מתמקצעים בתפקיד העתידי שלהם. זנדברג: "אני במגמת שייט ולמדתי להיות קמ"ש גשר (קצין משמרת בסט"יל). בשלב הזה מתמקצעים לרמה מאוד גבוהה שבסופה יש וועדה שמסמיכה אותך לתפקיד".
החיילים בקורס חובלים חתומים לשרות קבע של חמש שנים וחודש. זנדברג לא פוסל קריירה צבאית: "הצבא מאוד מושך אותי, זה פותח בפני אופציות שאין בכל מקום ובטח ובטח אין באזרחות. בגיל כל כך צעיר לקבל פיקוד על כמות כזו של לוחמים ועל מערכות טכנולוגיות מפותחות, זה האתגר הכי גדול שעשיתי בחיים שלי ואני יודע שאצליח בכך".
איזה שרות מצפה לך מעתה והלאה?
"הקורס מכשיר אותך לתפקיד החובל, ואם יש לך מוטיבציה ואתה משקיע ותיתן את כל כולך, זה התפקיד הכי מאתגר שבו ניתן לתרום למדינה. אנחנו מאוד מבצעיים ואני לא מדבר רק על החובלים, אנחנו לוחמים לכל דבר ועניין".
ויתר על קריירה ספורטיבית
זנדברג נולד וגדל בפתח תקוה. הוא שיחק כדורסל באופן מקצועי במכבי פתח תקוה החל מכיתה א' ועד לגיוסו, למד בבית הספר ביאליק ובחטיבת עלומים ומשם עבר לתיכון אחד העם לנבחרת הכדורסל. בנוסף, במשך ארבע שנים היה מאמן באגודת מכבי פתח תקוה וברגע שהחליט להתגייס לקורס חובלים ויתר על הקרירה הספורטיבית לטובת הצבא. יש לו אח תעיר יותר, בן 19 שהתחיל קורס קדם צבאי לפני כחצי שנה וההורים אורן ודורית מפרגנים ומעודדים כל הדרך. "אני מאוד אוהב את פתח תקוה, היא עיר מתפתחת ולא חסר בה כלום ואני מחובר אליה", אומר זנדברג, "גם סבתא שלי מתגוררת בעיר, אחות של אבא שלי והמשפחה שלה. בעבר ההורים של אמא שלי גרו בה עד שנפטרו, אנחנו משפחה שורשית".
מה אומרת המשפחה על קורס חובלים?
"המשפחה תמכה ותומכת בי לאורך כל הדרך, ההורים מאוד עזרו לי ולא הייתי יכול לעשות את זה בלעדיהם. הם תמכו בי כולל בהחלטה לחזור לקורס ותמיד עומדים מאחורי, הם הגב שלי".
רוצים להישאר מעודכנים?
ובזמן שאתה בצבא החברים שלך כבר השתחררו.
"כן, יש כאלה שכבר אחרי הטיול, אבל אני מצליח לשמור איתם על הקשר, החברים הכי קרובים שלי הם החבר'ה מהתיכון ואנחנו מבלים את הסופ"ש ביחד".
וחברה?
"יש לי חברה למעלה משנה ושלושה חודשים, זה לא הדבר הכי פשוט להיות חברה של חובל, אבל היא תומכת בי מאוד ונותנת מעצמה, וזה חשוב לה וחשוב לי, והכל אפשרי אם משקיעים בזה".
תגובות