בדרך כלל, אם לא מדובר במקרים מיוחדים, צוות הרופאים והאחיות של בתי החולים לא הופכים לידוענים – סלבריטאים שהתקשורת והציבור מחבק אותם. לרוב הם עולים לכותרות בהקשרים פחות נחמדים כמו הצפיפות בחדרי המיון או אלימות נגד צוותים רפואיים. אבל מגמה חדשה אולי הולכת לשנות את כל זה – הצפה של דוקו-ריאליטי שנכנסת לקרביים של העבודה בבתי החולים כמו "איכילוב" שהציצה לעולמם של רופאים מהתמחויות שונות או "בייבי בום" המתארת זוגות בבתי חולים ברגעי הלידה של ילדיהם – שעשו כותרות בשנים האחרונות. והנה, ביום ראשון הקרוב תעלה בערוץ 10 הסדרה "חוזרים לחיים" שעוקבת מקרוב אחרי מחלקת ההשתלות בבית החולים בילינסון.
אחת מנשות הצוות שיופיעו בסדרה היא מירי אבוחצירה, מתאמת מערך חדרי הניתוח בהשתלות לב וריאות בבית החולים מזה שלוש שנים. אבוחצירה, אחות מזה 32 שנה, לקחה רוב הזמן חלק בניתוחי לב וריאות וכ-15 שנה היא אחות מרכזת טיפול במושתלי לב מלאכותי (lvad). היא מלווה את המועמדים להשתלה ובני משפחותיהם לאורך כל זמן היותם עם המשאבה, לפני ובמהלך הניתוח. "אני מלווה את המועמד ואת המשפחה בכניסה לחדר ניתוח, בהמתנה מורטת עצבים לבשורה שהאיבר אכן נמצא מתאים, ובזמן הניתוח אני נמצאת בחדר הניתוח ונמצאת בקשר עם המשפחה", היא מספרת. "יש הרבה רגעי משבר בתהליך זה, ההחלמה היא לא תמיד אקספוננציאלית ולפעמים המשפחה צריכה קצת הסבר, אוזן קשבת, טיפול נקודתי בבעיה. זה עושה את כל ההבדל ואת זה אני מנסה לעשות למענם".
בית החולים בילינסון. צילום: זאב שטרן
אבוחצירה נמצאת בכוננות של 24 שעות ביממה, בקשר עם המשפחות ברגעים הקשיים ביותר שלהם ומלווה את המשפחה מהרגע הראשון ועד הניתוח. לתחום ההשתלות הלב היא הגיעה אחרי שאחד הרופאים אתו עבדה בבית החולים פיתח את התחום של ההשתלות המלאכותיות. יחד הם רכזו את החולים המורכבים שזקוקים לליווי והתייחסות, והיא מונתה למתאמת. היא זו תלווה את החולה מהרגע הראשון, תתאם מול כל הגורמים את ההשתלה ובזמן ההשתלה עצמה.
"זה תפקיד לא פשוט, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית", היא מסבירה. "זה תפקיד שמאלץ אותי להיות כוננית כל היום. אני נמצאת כל הזמן עם הטלפון איתי ויודעת שאני צריכה להיות מוכנה כשיקראו לי לא משנה איפה אני נמצאת, אם זה באירוע משפחתי, בשיעור ספורט, בקניות או עם הילדים והנכדים. אני תמיד צריכה להיות מוכנה להתחיל להתעסק עם תהליך ההשתלה. אני מקבלת את זה ברוח טובה. נכון שלפעמים זה משבש את התוכניות, אבל זה מאוד חשוב לי ובני המשפחה ובעיקר בעלי מקבלים זאת".
להגיע להשתלה מוכן
תפקיד מתאמת מערך חדרי הניתוח מצריך מגע עם הרבה מאוד גורמים בבית החולים: אם זו הנהלה, צוות חדר הניתוח – המרדימים, הרופאים והטכנאים וכמובן החשוב ביותר הוא המועמד להשתלה ובני משפחתו. "אני הפה המיצג שלהם, אם יש להם בקשות מיוחדות או אם הם רוצים לדבר עם מישהו לפני ההשתלה", היא מספרת. "אני משתדלת למלא את כל מה שהם צריכים, כי אלו רגעים לא פשוטים. אנשים מרגישים לפעמים שיש סכנה לחייהם וזה בסדר ואני איתם".
בנוסף אבוחצירה מלווה את החולים גם במסגרת עבודתה כאחות מלווה. "הליווי שלי כאחות lvad, הוא טוטלי", היא מגלה. "אני מעורבת בחיים הפרטיים של כל אחד ואחת, בשמחות ובאסונות , בבעיות גופניות ובבעיות נפשיות והכל במטרה להגיע להשתלת המיוחלת בצורה הטובה ביותר".
לדבריה ישנם לא מעט חולים שמחליטים לוותר על ההשתלה רגע לפני המועד – למשל חולים שעדיפים להישאר עם הלב המלאכותי. "את המועמדים להשתלה, אם מדובר למשל בהשתלת ריאות אני רואה במרפאה יחד עם מנתח הריאות שנותן את החתימה האחרונה לכניסה לרשימת הממתינים להשתלה", היא מסבירה על התהליך. "אני מספרת להם על כל מה שצפוי להם במהלך ההשתלה ואחריה, על הסיכויים והסיבוכים, על התרופות הרבות שמונעות דחיה, על כל תופעות הלוואי שלהם ועל כל ההשלכות של דיכוי מערכת החיסון, על שינוי שנדרש באורח החיים אחרי ההשתלה וכאמור כשיש תרומה של לב או ריאות , אני מארגנת את כל הצוותים, את חדרי הניתוח, את האמבולנס ואת תרופות והכל במטרה שהאיבר הנתרם יגיע בדיוק בזמן המתאים למועמד המתאים שכבר מוכן בחדר ניתוח מורדם לקראת ההשתלה".
צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE
איך מחליטים מי מקבל את האיבר?
"ברגע שיש תרומה בית החולים מסוים, מרכז ההשתלות מקבל מידע ויחד עם מנהל מכון הריאות ומחפשים מועמד שמתאים מבחינת סוג הדם, הגודל והחומרה של המחלה. מי שהכי דחוף מקבל את הריאות או הלב וברגע שהם קובעים ביניהם אני נכנסת לתמונה ומתחילה לארגן, מודיעה להנהלה הרפואית והסעודית של בית החולים, מודיעה למנהל ההרדמה ולמנהל המחלקה, מדברת עם המנתחים, לראות שהם זמינים ובקשר עם דוקטור יורי פסחוביץ' שהוא אחראי בנושא ההשתלות".
מי מודיע למושתל?
"פרופסור קרמר, הוא בקשר עם המשפחות לאורך השנים, הם נמצאים אצלו במעקב ומכירים אותו ומאמינים לו. אני מכירה את רוב המועמדים לפני ההשתלה, פוגשת אותם במרפאה, בשלב שהם נכנסים לרשימה ומספרת להם על הסיכויים והסיכונים של התהליך שהוא מרובה בסיבוכים, לאחר מכן המועמד מגיע למחלקה ואני פוגשת אותו שוב רגע לפני שהוא יורד לחדר הניתוח יחד עם המשפחה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אבוחצירה אומרת כי 10 אחוז מההשתלות מתבטלות בגלל איכות האיברים. "זו אכזבה מאוד גדולה למושתלים", היא מסבירה. "אבל יש כאלה שעבורם זו הקלה ולאחרים יש רגשות מעורבים. זה לא פשוט להודיע שהתרומה מבוטלת, אבל אני עושה זאת כי אני מאמינה שכדאי לחכות לפעם הבאה כדי לקבל ריאות טובות יותר".
מי המושתל המבוגר ביותר שעבר אצלכם השתלה?
"הוא היה בן 72 אבל התורמת המבוגרת ביותר הייתה בת 80 שזה נדיר בעולם ההשתלות. היא הייתה במצב יוצא דופן, ספורטאית ופעילה מאוד ואני מכירה גם את מי שקיבל את הריאות שלה והוא במצב מצוין".
מתרגשים מהסדרה
אבוחצירה, בת 55 ואם לארבעה בנים, גרה בראש העין משנת 1994, בשכונה הצבאית. בעלה שירת בצעירותו בשייטת וכל כמה שנים עברו דירה לעיר אחרת עד שהתמקמו בראש העין. אחרי שנתיים עברו להתגורר בגרמניה לצורך עבודת הבעל למשך ארבע שנים, שם גם נולד בנם הקטן. בתום התקופה חזרו לביתם בעיר. "אנחנו מאוד אוהבים את ראש העין", היא אומרת. "יש לנו קהילה מקסימה, מפגשים, אירועים הרצאות וטיולים ואנחנו למשל מארגנים את מסיבת פורים אצלנו בבית השנה. ראש העין מתפתחת מאוד בשנים האחרונות, שכונות יפיפיות נבנות, עדיין יש קושי בתחבורה, בפקקים, בתשתיות, אבל אני מקווה שזה ישתפר בעתיד".
איך היו הצילומים לתוכנית?
"היה לי מאוד מביך להצטלם. אני מאוד לא אוהבת לראות את עצמי בתמונות ובטח בטלוויזיה. אבל המטרה מקדשת את האמצעים. רק בגלל שזה לטובת מחלקת ההשתלות הסכמתי. השתדלתי להתעלם מהמצלמות, לעשות הכל כמו שאני בדרך כלל עושה, אבל זה קצת קשה שכל הזמן מסתכלים עליך".
חוזרים לחיים ערוץ 10. צילום אוהד רומנו
מה היה הכי מוזר?
"אני מקבלת הרבה הערות חיוביות מהסביבה 'סוף סוף נראה מה את עושה בלילות', או 'כל הכבוד היית מקסימה ומקצועית', אבל מחוץ לפרוטוקול יש גם הערות לא נחמדות כמו 'לא רק את בהשתלות, יש עוד צוות גדול' או 'למה לא הראו את העשייה של הרופאים, הם הכי חשובים'. בעלי אמר לי שהערות שליליות תמיד יהיו ולכן לנסות להתעלם מכך, לעבור מעליהם ומאחר שאני יודעת שאני עושה את הטוב ביותר מבחינתי וזה מה שחשוב".
המשפחה תומכת?
"הילדים ובעלי וכבר הודיעו לכולם שיש את הסדרה והם מתרגשים לראות אותה, הם יודעים מה העבודה שלי, אבל אני לא נוטה לספר הרבה, אז הם כבר מחכים לראות".
את בקשר עם המושתלים לאחר השחרור?
"בדרך כלל לא, יש להם את הצוות שמלווה אותם, אני פוגשת אותם במסדרונות, במסיבות ותמיד נחמד לראות אותם" .
יש מקרים שלא מסתיימים בסוף טוב?
"יש לא מעט מקרים כאלה. מקרה שאני זוכרת במיוחד הוא של בחורה צעירה בת 34 שמאוד חששה לפני הניתוח. לא כולם מפחדים אבל היא ממש פחדה. היו לה שלוש בנות קטנות והיא לא הפסיקה לבכות. לצערי היא לא יצאה מהניתוח. לי זה היה מאוד קשה ברמה האישית".
איך מתמודדים עם הקושי?
"אני משתדלת לא לקחת את המקרים האלה הביתה, אבל לפעמים זה קשה. במקרה הזה שמרתי על קשר עם בעלה לאחר המקרה, בעיקר כדי לחזק אותו".
עד מתי את רואה את עצמך בתפקיד?
"עוד הרבה מאוד שנים, אני בסדר עם זה ומרגישה שאני עוזרת ועושה משהו מועיל".
סאלי ונונו
מירי אישה מדהימה , אבא שלי עבר השתלת ריאה בבלינסון והרבה בזכותה ובתמיכתה. בעז״ה שתזכי לכל הטוב שבעולם אמן