בשבוע הבא יום המשפחה: קבלו את הסוד של שלוש משפחות מפתח תקוה

משפחת שלום

"בסופי שבוע שמים מוזיקה ומסדרים ביחד, זה חלק מהכיף"

במשפחת שלום מחכים כל השנה לטיול הארוך בחו"ל, ומאמינים שקראוון מגבש

מי: משפחת שלום. אופיר מנהל אבטחת איכות, דקלה מדריכת שינה והתפתחות ומנהלת מרכז "חיוכים" לאמהות ותינוקות, יונתן בן 11 ותומר בקרוב בן 8.
יום בחיינו: "חוץ מיונתן, כולנו שונאים לקום בבוקר", מספרת דקלה. "אופיר יוצא מוקדם ואנחנו נגררים ממשימה למשימה ולא ממש מתקשרים אחד עם השני חוץ מלהבין מה הילדים רוצים בכריך. בחזרה מבית הספר יש תורנות – או שכולם חוזרים יחד, או שאני אוספת, או דודה מאיה שגרה קומה למעלה ושהבן שלה, אלון, לומד עם הילדים. אנחנו אוכלים צהריים ביחד – זה הבונוס הכי גדול מכך שאמא עצמאית. אפשר לשבת בשקט אחרי בית הספר, לאכול אוכל מזין ולשוחח על החוויות של היום. אחרי הארוחה יש סידורים, שיעורים ומטלות ואחר הצהרים חוגים וחברים. אנחנו משתדלים שהכל יהיה במרחק הליכה כי יש לנו רק רכב אחד, כך שיוצא שהולכים הרבה ברגל. מזל שכפר גנים היא שכונה קטנה ונוחה. סביב שבע מתחילים שגרת ערב ובשמונה וחצי הילדים במיטות. נכון, זה אולי מוקדם לעומת ילדים אחרים, אבל גם ההורים צריכים זמן לעצמם. הילדים קוראים ספר לפני השינה, לא מוותרים על זה לא משנה מה ולילה טוב".
חלוקת תפקידים: "אני אחראית על כביסות ועל קניות יומיומיות. לילדים יש רשימת מטלות מסודרת שכוללת שטיפת כלים, סידורים וקצת ניקיונות. אופיר אחראי על ניקיון הבית. אנחנו מאמינים שכל אחד יכול לתרום את חלקו לארגון הבית וזה ככה מגיל מאוד צעיר. בסופי שבוע שמים מוזיקה ומנקים ומסדרים ביחד. זה חלק מהכיף המשפחתי".
ארוחות: "כאמור, אנחנו אוכלים צהריים ביחד בבית כל יום, חוץ מאופיר. כל יום יושבים ביחד לארוחת ערב משפחתית. לאחרונה יונתן התחיל להתעניין בבישול אז בכל פעם מישהו מכין משהו טעים ויושבים לדבר, לשתף ולסכם את היום. הרבה יותר כיף לנו לאכול כולם ביחד וגם אם מישהו לא רעב נשב ונארח לחברה זה לזה, זה חשוב מבחינתנו".
על מה לא מוותרים כמשפחה: "על הזמן שלנו ביחד. אנחנו מאוד נהנים לבלות בכל הזדמנות ובאופן כללי הגישה שלנו היא כזו שאומרת שאנחנו עובדים קשה בשביל שנוכל לבלות וליהנות יחד, פחות מתעסקים בקניות ובחפצים. אנחנו מטיילים הרבה בארץ אבל מחכים כל השנה ל'טיול השנתי' הארוך שלנו בחו"ל, בכל פעם מתכננים הרפתקה אחרת. אנחנו תמיד אומרים שלחוויות שלנו בטיול משפחתי עם קראוון יש משקל גדול לגיבוש וליחסים הטובים בין האחים, אחרי חודש בחלל צפוף חייבים ללמוד להסתדר. בימי שישי אם אין מחויבות משפחתית אנחנו פוצחים בטורניר משחקי קופסא עד שמתעייפים"
מה הכי חסר כמשפחה: "אופיר קצת מקנא בארוחות הצהריים המשותפות שלנו בלעדיו. חוץ מזה, מפנטזים על הזמן שבו נוכל להיפרד מהשגרה היומיומית ופשוט לטייל ביחד כל הזמן".

משפחת דדון

"יצרנו בית מאוד פתוח וזה מאוד ממלא את כולם"

במשפחת דדון מקפידים לאכול כמעט כל יום ביחד ומחפשים דרכים לחבר יותר את העולמות של כולם

מי: משפחת דדון. ענבר יועצת זוגית, עופר מנהל ומפקח פרויקטים בבנייה, רועי בן ה־14 תלמיד כיתה ח' במגמת מוזיקה בחטיבת בן צבי ושחקן כדורסל במכבי פתח תקווה, איתי בן ה־11.5 תלמיד כיתה ו' בבית ספר אמיר. עוד במשפחה – בולו, תוכי קטן וכחול שקצת מדבר וצ'וצ'ה – תוכית ג'קו בת חצי שנה שמתחילה עכשיו לדבר.
יום בחיינו: "הבוקר אצלנו מתחיל לקראת השעה 7:00, אני מעירה את הילדים עם דגדוגים ופינוקים, מכינה להם סנדוויצ'ים ושתיה לבית הספר ולפעמים עופר נותן לי לישון עוד קצת והוא מארגן את הילדים בבוקר ושולח אותם לבית הספר", מספרת ענבר. "לאחר מכן, כל אחד יוצא לדרכו. הקליניקה שלי בכפר סירקין והמשרד של עופר בעיר. מאחר ואני עצמאית אני לוקחת הפסקת צהריים כל יום בין השעות 14:00-16:00 ופוגשת את הילדים לארוחת הצהריים. אנחנו מתעדכנים איך עבר היום, אני מנסה לתת לכל אחד תשומת לב ולעיתים נדירות עופר מצליח להצטרף אלינו לארוחת צהריים. בארבע אני חוזרת לעבודה, והילדים בעיסוקים שלהם, לרועי יש כמעט כל יום אימון או מפגש עם חברים. ארוחת ערב אנחנו אוכלים לקראת השעה 20:00. אנחנו משתדלים לאכול ביחד, אבל זה לא תמיד מסתדר".
חלוקת תפקידים: "אני עושה בבית כמעט הכל החל מבישולים ועד כביסות. כשאני מבקשת רועי ואיתי תולים ומורידים כביסה, שואבים ורועי מפנה ושם כלים במדיח. יש לנו עוזרת פעם בשבוע ובמהלך השבוע אני שומרת על הסדר והניקיון בבית".
ארוחות: "על ארוחות הצהריים בבית אני אחראית וכאמור אנחנו אוכלים כמעט כל יום ביחד. במידה ואני לא בבית בגלל פגישות, רועי מכין צהריים. הוא יודע להכין פסטה, שניצלים, פנקייק וחביתה. בימי שישי בצהרים זו ארוחת שניצלים, אנחנו עושים ביחד ארוחה והילדים מחכים כל השבוע ל'שניצילים' של אבא, כי הם אוהבים שהוא מכין את זה. כל יום שישי בערב יש לנו קידוש, בדרך כלל זה אצל אמא של עופר, אבל אם היא לא עושה שבת בבית, אז זה אצל אמא שלי או אצלנו".
על מה לא מוותרים כמשפחה: "בחצי שנה האחרונה עופר בעלי באבל והוא שומר שבת ולכן הבילוי המשפחתי שלנו קצת השתנה. השינוי היה מאוד מאתגר לנו כמשפחה ואנחנו עומדים בזה. אני באופן אישי מאוד מאמינה בחייה ותן לחיות. זה מה שאני מעבירה לילדים בבית ואנחנו מכבדים כל אחד את הדרך שלו ואת סדר העדיפויות שלו, כל עוד זה לא פוגע בשני. בהתחלה זה היה מאתגר ולמדנו לצמוח עם זה ואנחנו מוצאים לנו את הזמן של הביחד בבית. בנוסף, אנחנו מאוד אוהבים לטייל ביערות פה בסביבה ואני מדריכה את הילדים ומספרת להם על הטבע בסביבה. אנחנו נוסעים לחופשה משפחתית בחו"ל יחד עם הילדים ואנחנו מצד אחד נכנסים למוזיאונים ואני סוחפת אותם אחרי עם הסיפורים על המקום ומצד שני הולכים לפארקים ועושים כיף ביחד".
מה הכי חסר כמשפחה: "עוד זמן ביחד. זמן של פעילות משותפת, חיבור העולמות בין כולנו. סך הכל יצרנו בית מאוד פתוח, תמיד יש בו חברים ואנשים וזה מאוד ממלא את כולם".

משפחת ניסים

"יש לי ולניסים את השעה שלנו ביום, שאנו רואים טלוויזיה וקצת מפטפטים"

קודש הקודשים של משפחת ניסים הם החגים. חוץ מזה הם מקפידים על שוויון במטלות ועל ארוחות שישי בהרכב מלא

מי: משפחת ניסים. אינה, בת 48, בעלת מכון לטיפול בלקויי למידה, ניסים, בן 53, עצמאי, ניר בן 28, יוגב בן 25 ומאיה בת 9.
יום בחיינו: "אנו מתעוררים כל יום בסביבות השעה 6 וחצי, מתארגנים ומכינים לנו ארוחת בוקר", מספרת אינה, "בדרך כלל או אני או ניסים לוקחים את הילדה לבית הספר. שני הילדים הגדולים שלי כבר לא גרים בבית. לאחר מכן כל אחד מאיתנו הולך לעבודה שלו. בצהריים אני אוספת את מאיה ונמצאת איתה, ולאחר מכן או שאני חוזרת לעבודה או שאני עובדת מהבית. בערך בשעה שבע בערב כולנו חוזרים הביתה".
חלוקת תפקידים: "יש שוויון מאוד גדול בתחום חלוקת התפקידים בבית. אני למשל לוקחת את מאיה לחוגים וניסים הוא זה שמחזיר אותה. אנחנו מחלקים בינינו את תחום הקניות ומי שקרוב יותר אז קונה. בבישולים למשל במהלך השבוע ניסים מבשל ובשישי שבת אני".
ארוחות: "אני ניסים ומאיה אוכלים כל יום ארוחת בוקר וארוחת ערב. את ארוחת שישי אנחנו אוכלים עם כל הילדים, ומידי פעם מתכנסת גם המשפחה המורחבת יחד עם אמא שלי".
על מה לא מוותרים כמשפחה: "הלוואי והיה לנו זמן פנוי להרבה דברים. קודש הקודשים שלנו זה החגים שבהם מתכנסת כל המשפחה המורחבת ועל זה אנחנו לא מוותרים. מלבד זאת, יש לי ולניסים את השעה שלנו ביום, שאנו רואים סדרה בטלוויזיה וקצת מפטפטים על היום שהיה. זה משהו שאנו מקפידים לעשות מידי יום. בשבתות אנו עושים המון טיולים בארץ, ולוקחים כמובן גם את הילדה".
מה הכי חסר להם כמשפחה: "אני חושבת שחסר לנו אולי קצת זמן להיות בבית רק אנחנו והילדה, שיהיה לנו זמן איכות משפחתי שלצערי אין מספיק כי לכל אחד יש את העסק שלו".