"נזכור ולא נשכח. ואם ממשלת פולין מעוניינת לתבוע אותי, שתתבע"

צביקה שטרן

צביקה שטרן

"סבתא שלי היא ילידת זדונסקה וולה (פולין). 9,000 מיהודי זדונסקה וולה נרצחו על ידי הגרמנים ומאות פולנים תושבי העיר זדונסקה וולה ששיתפו פעולה עם הגרמנים. ב-24 באוגוסט 1942 החלה תהליך בו נשלחו יהודי זדונסקה וולה למחנה ההשמדה חלמנו. מיעוט מקרב יהודי הגטו נשלחו למחנות עבודה באזור פוזנן. עם חיסול גטו לודז' נשלחו רובם לאושוויץ ולמחנות אחרים. כל בני המשפחה של סבתא שלי נרצחו. לדעתי יש לנתק את הקשר הדיפלומטי עם פולין ולהחזיר את השגריר הנוכחי. יש להגיש תביעות משפטיות נגד ממשלת פולין. אני מתבייש בשם ניצולי השואה המעטים שעוד חיים בינינו ונאלצים לשמוע את ממשלת פולין מעוותת ומסלפת את ההיסטוריה. 6 מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם הפולנים. נזכור ולעולם לא נשכח. ואם ממשלת פולין מעוניינת לתבוע אותי, שתתבע". (שטרן הוא פעיל בשכונת כפר גנים ג').

איציק אדורם

איציק אדורם

"הנושא הזה של השואה והניסיון של הצורר הנאצי להשמיד את עמנו שהתחוללו על אדמת אירופה, יש לגביו תמימות דעים וקונצנזוס שחוצה מחנות. בעת האחרונה התבשרנו על ניסיון המחוקק הפולני להסיר מהפולנים כל אחריות לאירועי השואה והפעולות שבוצעו באופן פעיל על אדמת פולין. כולנו יודעים שמחנות ההשמדה הראשיים הוקמו על ידי הצורר הנאצי על אדמת פולין והידוע שבהם היה אושוויץ. פולנים רבים נטלו חלק פעיל במכונת ההשמדה הנאצית. מקומם אותי עד מאוד המהלך הזה של הפולנים. מדינת ישראל כמי שקמה ואספה אליה לאחר המלחמה את שארית הפליטה, חייבת להגיב במלוא העוצמה על מהלך זה. עליה לרתום את בנות בריתה ובעיקר את ארצות הברית נוכח חקיקה זו בבית המחוקקים הפולני ולהבהיר היטב שמדינת ישראל לא תסכים ולא תקבל לעולם מהלך זה. ארחיק לכת ואומר שלדעתי יש להכריז על כך שמדינת ישראל רואה בכך פגיעה מהותית ביחסי שתי המדינות. שום חקיקה לא תוכל למחוק את אירועי העבר וחלקה של פולין באירועי השמדת העם היהודי על אדמת פולין. יש לפעול בנחרצות גם באופן ישיר מול הממשל הפולני ואף לאיים בהשעיית היחסים הדיפלומטיים. אני מעריך שלחץ ישיר ועקיף של מדינת ישראל ובנות בריתה בנושא יכול לחולל השינוי". (אדורם הוא איש עסקים).

חגית ויחנסקי

חגית ויחנסקי

"זה מכעיס מאוד שהם רוצים למחוק מדפי ההיסטוריה את הגיהנום שהעם שלהם עשה ביהודים. צריך להילחם בחוק הזה בכל דרך אפשרית, להפעיל קשרים עולמיים ולחץ בלתי פוסק על מקבלי ההחלטות שם ולא לאפשר להם לנקות מעצמם אשמה על ידי חיקוק שהייתי אומרת שאפילו גובל בחוצפה. אבל מה שחשוב יותר מהעם הפולני זה שהעם היהודי במדינת ישראל לעולם לא ישכח. זה נכון שאנו מקיימים פעם בשנה יום זיכרון לשואה ולגבורה אבל הדורות מתחלפים, ניצולי השואה האחרונים, שהם למעשה העדויות החיות האחרונות הולכים לעולמם, ולצערי זכר השואה קצת הולך ודועך. לילדים של היום השואה נשמעת כמו איזה סיפור הזוי מתקופת התנ"ך ואסור לעולם שהעם שלנו ישכח או ימעיט את גודל הזוועות שהסבים והסבתות שלנו עברו. בכל מקרה, גם אם החוק החצוף שלהם, יעבור הוא לא יכול לשנות את העובדות אלא רק לרמות את המצפון הפולני". (ויחנסקי היא בעלת סטודיו למחול).

שלום קוטלר. צילום זאב שטרן

שלום קוטלר

"גרמניה הנאצית היא למעשה האדריכלית שהמציאה את הפתרון הסופי כנגד העם היהודי בפרט. כל זה לא היה קורה אילולא לא הייתה משתוללת אנטישמיות שורשית באירופה בכלל ובגרמניה בפרט. אנטישמיות זו הביאה לגישה לפתרון סופי כשהעולם כולו שתק. גרמניה מנוחיותה האישית הקימה את "מחנות העבודה", קרי מחנות ההשמדה, בפולין בהסכמה אילמת של העולם כולו ושל פולין, אוקראינה, ליטא ובלארוס בפרט. לא רק שהייתה שתיקה רועמת אלא הגרמנים קיבלו עזרה פעילה מחלק גדול של הפולנים, הליטאים, האוקראינים והבלארוסים שבאזורם השתוללה האנטישמיות עם פוגרומים מקומיים עוד בטרם המלחמה. גרמניה עצמה ללא עזרה מקומית לא הייתה יכולה להוציא לפועל את ה"פתרון הסופי" ולכן אף אחד מהם לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. צריך להחזיר את השגריר מפולין (אפילו במחיר ניתוק היחסים) ולגרום למשבר קונסולרי שיביא למודעות כלל עולמית ולא רק בישראל, שלא ניתן לשכתב את ההיסטוריה על ידי חקיקת חוקים דרקוניים. בושה וחרפה לפולין המנסה לשכתב את ההיסטוריה בחקיקה נלוזה מסוג זה". (קוטלר הוא מזכיר מפלגת העבודה בפתח תקוה).