ואז הוא אמר: "אני מאוד מצטער, אין דופק לעובר". גינת רוגל מתארחת במדור סופר אמא

אני שמחה וגאה לפנות את השבוע את הבמה לגינת רוגל, שלקחה רגע קשה והפכה אותו לפרויקט ייחודי שמלמד אותנו לראות את הטוב שבחיינו
אני מתרגשת להציג בפניכם טור אורח של גינת רוגל. גינת היא אחת המשתתפות בסדנת הכתיבה שלי שנערכת בשיתוף פעולה עם עיתון מלאבס. גינת כתבה על אחד הרגעים הקשים בחייה שגרמו לה לערוך שינוי משמעותי בחיים. בקרוב יראה אור ספר פרי עטה. אז השבוע, הבמה היא שלה.

השנה בה לידה שלא מומשה, ילדה אצלי משהו חדש – גינת רוגל

כשמצאתי את עצמי יושבת ובוכה באוטו על היריון שנאלצתי להפסיק, לא ידעתי שחיי עומדים להשתנות…
זה היה הריון מאוד יקר. בתנו הבכורה, הנס של חיינו, הייתה כבר בת 6 והיינו אחרי כ־5 שנים של טיפולי פוריות להרחבת המשפחה מתוך חלום ללדת לה אח נוסף. זה היה מסע ארוך ומייגע. מצאנו עצמנו מתרוצצים בין רשימה בלתי נגמרת של בתי חולים: קפלן, הלל יפה, ברזילי, לניאדו, תל השומר, אסותא וכגודל רשימת בתי החולים כך גם רשימת המטפלים השונים שנתנו את עצתם, תרמו ממקצועיותם, הפליאו בחוכמתם, הציעו שיטות שונות, אנרגיות ברוכות, מדיטציות, הילינג, עיסויים, התפשטות נפשית אין ספור פעמים, זריקות בערבים, בדיקות בימים ותקווה אחת גדולה שהנה, הנה, אוטוטו זה קורה ואנחנו מצליחים.
ויום אחד זה קרה. התקשרו אלי מבית החולים לספר לי שהבדיקה יצאה חיובית ואנחנו בהריון! צרחות של אושר בקעו מגרוני ודמעות של שמחה זלגו על לחיי. כל מה שרציתי היה לפתוח את חלונות הרכב ולצעוק כמו משוגעת "אנחנו בהריון! אנחנו בהריון!". הייתי מאושרת, שיתפתי כמובן ישר את בעלי ורציתי לשתף את משפחתי וחברי, אבל גם פחד גדול התגנב לליבי. החשש שמא ההיריון לא יחזיק מעמד.
חיכיתי לבדיקה הנוספת שאמרה שאכן העובר ממשיך להשתכפל ולאחר מכן חיכיתי לבדיקת הדופק ולעוד בדיקה. עד שהרגשתי שאני יכולה לאט לאט לשחרר את הפחד ולהתמסר לעובדה המדהימה הזו שהצלחנו.
היינו מאושרים כל כך, אחרי שנים רבות של טיפולים.
ואז הגיע הבדיקה של השקיפות עורפית. הצעתי לבעלי שאלך לבד כדי שלא יפספס עוד יום עבודה. ידעתי ששבוע לפני כן עשינו את הבדיקה בקופה והכל היה תקין כך שהרגשתי מצוין, אבל כיאה לאמא אחראית הלכתי לבדיקה נוספת אצל רופא פרטי.
נכנסתי לרופא והוא החל לבדוק אותי. הוא בודק ובודק וככל שהוא ממשיך לבדוק אני מרגישה שאני נהיית יותר ויותר חיוורת. ואז הוא אומר לי בקול רפה, "אני מאוד מצטער". ואני, שלא יכולתי להכיל את המילים, שאלתי אותו מה? מה הכוונה? ואז הוא אמר: "אני מאוד מצטער, אין דופק לעובר".
אני הרגשתי שהכל מסתובב סביבי. שבור גדול נפער בליבי. והייתי שם לבד. זה היה רגע נוראי. יצאתי מהחדר בבכי קורע לב.
כמה ימים לאחר הפרוצדורה המורכבת של הפסקת ההיריון היקר הזה, מצאתי עצמי נוסעת ברכב, לא מאמינה שאני צריכה להתחיל הכל מחדש. הדמעות זלגו על לחיי וליבי כאב. אבל אז קרה לי משהו מדהים. תוך כדי בכי אני מרגישה כאילו יוצא עוד קול מתוכי, כאילו יושבת לידי גינת נוספת שאומרת לי: 'אסור לך להתייאש, את שומעת? אסור לך להתייאש, יש לך חלום מדהים ואת כל כך רוצה ותראי איזה נס התרחש בעבר בחייך! הדרי שלך שנולדה אחרי 3 שנים של ניסיונות להרות. וכמו שהצלחת בפעם הראשונה תצליחי שוב, כי חלומות נועדו להתגשם.
והיא מדברת ואני מרגישה איך אני מתחילה להזדקף, אני מרגישה איך את כאב הלב מתחילה למלא אופטימיות, זהירה בהתחלה אבל כזו שלאט לאט מתעצמת. 'נכון יש לי את בתי בבית תודה לאל, ואת המשפחה שלי שתומכת בי ויש לי חלום מדהים!', אני חושבת לעצמי, 'הלוואי והיה משהו שיזכיר לי את הרגע הזה, שיישב קרוב לליבי ויזכיר לי להודות כל יום על היש הקיים בחיי, יזכיר לי שיש לי חלום מדהים שאני בדרך להגשמתו, יזכיר לי את מקורות האנרגיה שלי'.

אחת מתמונות הטבע שיופיעו בספר צילום גינת רוגל

והמחשבה הזו הלכה איתי לכל מקום. דמיינתי לעצמי מעין סמן פיזי, משהו שאוכל להכניס לתוכו חזון קטן מגולגל, חזון שיעורר בי השראה, שיהיה מטען אנרגיה, מקור אופטימיות ותקווה. חשבתי על שרשרת שתשב מסביב לצווארי ותרגש אותי כל פעם מחדש.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

ישבתי והתחלתי לכתוב תודה על כל מה שקיים בחיי והמשכתי לכתוב את החלום שלי. ממש לדמיין איך אני הולכת עם עגלת תינוק והוא בין זרועותיי, לצידי בעלי ובתי ואנחנו הולכים במושב לקול ציוץ הציפורים. וכך ישבתי וכתבתי את החלומות הנוספים שאני רוצה להגשים. כתבתי את כולם. כשסיימתי לכתוב העברתי את עיקרי הדברים לפתק קטן. גלגלתי והכנסתי אותו לתוך תליון השרשרת החדשה שלי. וכך תליתי את חזון חיי על לוח לבי.
הרגשתי איך המתח יורד ובמקביל עולה תחושה של נמרצות, תחושה של ציפייה, של תשוקה להתחיל לפעול למען החלומות והחזון שלי. ואז חשבתי איזה דבר מדהים זה, ואם זה עבד בשבילי, זה יכול לעבוד למיליוני אנשים בעולם, שמפחדים לחשוף את חלומותיהם או לפעול למענם, שעסוקים במרוץ היומיומי המטורף. ואם גם להם יהיה משהו קטן שיכיל את השאיפות והתשוקות שלהם, גם הם יוכלו לגעת בו, להיזכר ולקבל כוחות מחודשים.
וככה מרגע של משבר, של לידה שלא מומשה, נולד משהו חדש ועוצמתי: נולד MY MOMENT רגע משלי. נולד היעוד שלי – לעזור לאנשים ללכת עם החלומות שלהם, תרתי משמע.

# גינת רוגל, מייסדת MY MOMENT – ללכת עם החלומות שלך, מלווה אנשים בדרך להגשמת החלום והכנסת התשוקה לחייהם, מרצה ומנחת סדנאות לקהל הרחב, חברות וארגונים. מאמנת אישית וקבוצתית בגישת NLP. www.mymomentnow.com
בקרוב ייצא ספר פריט עטה של רוגל, "תודה על הקיים בחיי", ספר השראה, על כוחה של התודעה, על כוחה של מילה, על כלים מופלאים להתפתחות ולצמיחה, לחיים מתוך אהבה, אופטימיות, תשוקה והגשמת חלומות. לאורך הדרך משולבים בו סיפורים קצרים, המלאים בתובנות, אתגרים, הומור ואופטימיות. לצד הסיפורים, נשזרות תמונות שצילמה רוגל בטלפון הנייד בהליכת הבוקר.