ביום שני השבוע עלה דניאל כהן להופעתו ה-42 במדי הפועל פתח תקוה. לא דבר של מה בכך במועדון כמו הפועל, שמחליף חלק גדול משחקני הסגל שלו מידי עונה ולא ממש מצטיין בהמשכיות. כהן הגיע להפועל לאחר עונה בהפועל עפולה, אליה הגיע מליגת המכללות בארצות הברית. בהפועל הוא תפס מקום קבוע בהרכב ואף הפך לאחד מהשחקנים החביבים יותר על הקהל, בעיקר בזכות הנחישות ורוח הלחימה. במקביל, יש לציין, נפוצו שמועות כי אביו סייע כלכלית להפועל לפתוח את אותה עונה, וללא עזרה זו ספק אם הפועל הייתה פותחת את העונה שעברה בליגה הלאומית.
אוגוסט 2016: ארגון השחקנים הגיש לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים כנגד הפועל, בגין אי תשלום משכורות ואי הפרשות לפנסיה לכאורה. במסגרת הבקשה של המועדון לסילוק ההליך בבית המשפט, הגישה הפועל מסמכים שהיו אמורים להעיד על הכנסות המועדון, במטרה להימנע מההליך שהיה צפוי להביא לפגיעה אנושה בקבוצה. במסגרת המסמכים שהגישה הפועל, העבירה גם העתק מתנועות בחשבון בנק, בו מצוינות שתי העברות כספיות, אחת בגובה 50 אלף דולרים והשנייה בגובה 49,955 אלף דולרים. בתדפיס מצוינים שמו ופרטיו של מעביר הסכומים האלו, חיים (ג'רי) כהן, אביו של דניאל.
על נקודה אחת כנראה לא חשבו במועדון, והיא שברגע הגשת התדפיס, הוא למעשה הפך לפומבי. בניסיון להימנע מפרסום הדבר, שלושה ימים לאחר מכן הגישה הפועל לבית המשפט המחוזי בלוד "בקשה בהולה למתן צו איסור פרסום" בנושא. בבקשה של המועדון, החתומה על ידי הבעלים דורון גלנט, נכתב: "…לתגובה זו צורף כנספח "א" דף העברת כספים של תורם הקבוצה (המתגורר בחו"ל). בעניין זה חשוב לציין – התורם האמור ביקש להישאר בעילום שם והעביר את התרומה האמורה תוך שהוא מבקש ששמו לא יפורסם ברבים".
בהמשך הבקשה צוין: "בשעה האחרונה הובא לידי המבקשת כי אתר האינטרנט "one" עתיד לפרסם ברבים את הנספח האמור, תוך חשיפת שמו ופרטיו האישיים של התורם. כעת, גילוי שמו של התורם ופרטיו האישיים בתקשורת, באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות לא רק שיפגע קשות בתורם, אלא גם במשפחתו ובפרט – בבנו אשר מתגורר בישראל ומשחק אצל המבקשת, ושלא לצורך… המבקשת סבורה כי פרסום שמו ופרטיו האישיים של התורם בפומבי יגרום לפגיעה חמורה בפרטיותו ובפרטיות משפחתו".
בית המשפט דחה את הבקשה. בהחלטתה בנושא כתבה השופטת עירית וינברג–נוטוביץ: "הבקשה הוגשה על ידי אותו גורם שצירף את המסמך, אותו הוא מבקש עתה לחסות. בפני המבקשת עמדו אפשרויות רבות להימנע מלחשוף את פרטי התורם והיא לא נקטה באיזה מהן. משכך המידע הכולל במסמך, אותו מבקשים לחסות, הפך לנחלת הכלל ואין עוד טעם לחסותו. זאת ועוד, לא שוכנעתי כי פרסום נוסף מעבר לזה שכבר נעשה, יפגע פגיעה חמורה בפרטיותו של התורם ומכל מקום לא פורט בבקשה איזו פגיעה תגרם מהפרסום הנוסף".
"מוכן להתחבר למכונת אמת"
דניאל כהן הוא שחקן לגיטימי בהפועל פתח תקוה, וכמו רבים אחרים הוא לעיתים טוב יותר ולעיתים טוב פחות. נושא התרומה הכספית של האב עלה פה ושם ב"שיחות יציע" בין אוהדים, אך מעולם לא ערער על הלגיטימיות של דניאל כשחקן ולהיפך, במשך רוב הזמן שהוא משחק בהפועל הוא אחד השחקנים היציבים בה. הסיוע הכלכלי של חיים כהן להפועל עלה לראשונה לכותרות בחודש שעבר. רגע לפני פיטוריו של אורן קריספין, צוטט המאמן באתר האינטרנט "one" כאומר כי "היה רצון מצד הבעלים שדניאל כהן ישחק". כמובן שהאמירה הזו, שזכתה לסוג של הכחשה יום לאחר מכן, הביאה לדיונים ופוסטים ברשתות החברתיות והעלתה את הנושא על סדר יומה של הפועל פתח תקוה.
אין ספק שמאז הפרסום לא מדובר בתקופה קלה עבור דניאל כהן. מי שהכי קרוב אליו, ושומע גם את כל ההמולה מסביב, הוא כמובן אביו של דניאל, חיים כהן, איש עסקים מצליח בן 67 המתגורר בבוורלי הילס, ארצות הברית. והוא כועס. "תרמתי כדי להציל את הפועל פתח תקוה ולא כדי לעזור לבן שלי", מכריז חיים כהן בנחרצות בשיחה עם מלאבס. "אם הוא לא מספיק טוב אז שיקום ויעזוב, הבן שלי לא משחק בגלל שתרמתי לקבוצה. באו אליי וביקשו ממני שאציל את המועדון, אז מה רע בזה שעזרתי? אני מוכן להתחבר למכונת אמת על זה שלא ביקשתי שהוא ישחק בתמורה לכסף שלי. אני צריך להתנצל על זה שאני תורם? הבן שלי לא היה מודע בכלל לכך שתרמתי כסף ובשום שלב לא התניתי את זה בכך שהוא ישותף, לי ברור שהוא צריך לשחק או לא לשחק רק לפי היכולות שלו".
כהן נשמע טעון מאוד. "אף פעם לא פניתי לבעלים של המועדון", הוא ממשיך. "הבעלים בא אליי בבקשה לעזרה. האמת שפחדתי שזה מה שיקרה סביב דניאל, צפיתי את זה. לא רציתי שאף אחד יידע בכלל שתרמתי, אז איך כל העולם יודע? הבן שלי שחקן מספיק טוב בשביל לשחק בהפועל פתח תקוה, ואם תשאל אותי הוא מספיק טוב גם כדי לשחק בליגה יותר גבוהה".
הדבר שמרגיז את כהן, איש חינוך גופני בעברו, יותר מהכל, הוא אותה התבטאות של אורן קריספין כפי שצוטטה באתר "one". "מענישים פה רק את הבן שלי", אומר חיים כהן בכעס. "אני לא יודע על סמך מה המאמן אמר את זה. לא ציפיתי לשום דבר בתמורה כשתרמתי את הכסף. בפתח תקוה הבטיחו לי שהבן שלי ישתפר בכדורגל, לא הבטיחו לי שהוא ישחק 3, 10 או 20 דקות. לא הבטיחו לי כלום ולא ביקשתי כלום. הגעתי לארצות הברית בלי כסף והתעשרתי ועכשיו אני רוצה לתרום. אני אדם אנונימי, לא רוצה שיידעו, לא רוצה כבוד, לא רוצה כלום, רק רציתי לעזור. לא לבן שלי, אלא לקבוצה. הקבוצה הזאת הייתה היום בליגה ג' אם לא הייתי עוזר לה. הבעלים בא אליי במצוקה ואמר לי שהקבוצה בצרה. חיפשתי חברים שישקיעו ואף אחד לא רצה. אמרתי לעצמי שאם אף אחד לא רוצה, איך אני יכול לבקש ולא לשים בעצמי? אבל מזה חששתי כל הזמן, ברגע שאני אתרום יעשו אחד ועוד אחד ויגידו שהוא משחק בגללי. זה לא היה צריך להיות בעיתונות בכלל. הסכום שתרמתי הוא אבסורד בשבילי, זה רק כואב לי בגלל הילד".
עברה בך המחשבה לרכוש את הקבוצה?
"השתגעת? אני לא אכניס ראש בריא למיטה חולה. בעצם לא חולה, גוססת. לא מעניין אותי הפרסום, תרמתי בצניעות. אם חושבים שהבן שלי משחק בגלל שנתתי כסף זה עצוב מאוד. נורא כואב לי מה שקורה. אם הייתי רוצה לשלם כדי שהבן שלי ישחק אז הייתי קונה את מקום העבודה שלו. הוא כל כך גרוע שאני צריך לשלם? הוא שחקן שנותן את הנשמה, אז אני צריך לתת כסף כדי שהוא ישחק? למען השם. הרי דניאל לא משחק בשביל הכסף, דניאל לא צריך את הכדורגל בשביל הכסף. הוא משחק כי הוא אוהב את המשחק".
דניאל לוקח קשה את הרחשים סביבו?
"בוודאי שהוא לוקח קשה. היו מקרים שהוא בכה שם. קשה לא לקחת קשה כשבאמצע של אחד המשחקים בא אליו השחקן היריב ואמר לו 'אבא שלך קנה לך את המקום בהרכב'. אז דניאל אמר לו 'בוא תנסה לעבור אותי'. ברור שהוא לא הצליח לעבור. דניאל הוא הראשון שיגיד שהוא לא מספיק טכני, אבל הוא שחקן נשמה והוא לוקח עכשיו מאמן שיעבוד איתו על הטכניקה. הוא עושה עוד אימוני משקולות בזמן הפרטי שלו. הוא ספורטאי, אתלט. שחקן נשמה שייפול מהרגליים בשביל הקבוצה. לצערי בישראל הוא שרוף, הוא לא יכול לעבור קבוצה, הוא לא יכול לעשות כלום. בכל מקום שהוא יילך יגידו לו שאבא שלו קנה את המקום שלו. זו התדמית שיצרו לו בישראל. חושבים שאם עושים טובה למישהו אז צריך להחזיר, אבל אני לא רוצה כלום מפתח תקוה, לא ביקשתי כלום, רק רציתי שקבוצת פאר כזאת תישאר בליגה. זה הכל".
גם השנה עזרת למועדון בבקרה התקציבית.
"הפועל פתח תקוה בצרות פיננסיות כבר הרבה זמן. פנו אליי כדי לעזור, אז עזרתי, למה שאני לא אעזור? הבן שלי משחק שם. למי רוצים שאני אתרום? למכבי חיפה? בכל מקרה, אני יודע שהכסף הלך למקומות הנכונים כי שמתי אותו בבקרה התקציבית".
בכל זאת, ולמרות שברור שלא התנית את הכספים בדקות המשחק של הבן שלך, תסכים שיש פה מצב לא רגיל כשכספים של אבא של שחקן מהווים, כך לדבריך, את ההבדל בין זה שהקבוצה תהיה בליגה ג' או בליגה הלאומית.
"התחננתי לאנשים שיעזרו לי, שישלחו כסף להפועל פתח תקוה. יש לי פה חברים מיליארדים והם לא רוצים, פשוט לא רוצים. ואני ידעתי שזה מה שיקרה. אם מדובר בשחקן טוב ולגיטימי אז מה רע בזה שהאבא שלו תורם לקבוצה?".
יכול להיות שדברים קורים בקשר לדקות המשחק של הבן שלך מבלי שאתה יודע? אולי רוצים לשמור עליך כתורם דרך הבן שלך?
"יכול להיות. הכל הגיוני במה שאתה אומר. אבל אני אף פעם לא ביקשתי. לא ביקשתי ולא אבקש אף פעם כי אני לא אחד מהרחוב שמוכר נעליים ופתאום החליט להיכנס לעולם הכדורגל. אני מבין בספורט ואני תמיד טוען שהטוב צריך לשחק. אבל בוא נגיד שאם יש שניים טובים באותה מידה, ואחד מהם אבא שלו תורם והשני לא, אז לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את המצב".
תגובת דורון גלנט: "בא בן אדם שתורם כל החיים שלו למדינת ישראל ויש לו תנאי אחד – שזה יישאר בעילום שם. אם הוא תרם, הוא לא תרם לארגון פשע, הוא עוזר לנו להתקיים ככל יכולתו. הוא גם עזר לי להביא ספונסרים. אם הבן שלו לא היה שחקן לגיטימי הקהל היה מוקיע אותו לכל הרוחות. בינתיים הבן שלו הוא פייטר לא נורמלי. הקהל לא מרחם על אף אחד, אם דניאל לא היה שחקן טוב הוא לא היה פה, כי הקהל היה הורג אותו. אני לא מוצא טעם לפגם בדבר הזה. יש פה הורים נוספים של שחקנים שתורמים וזה לא יצא החוצה".
תגובתו של אורן קריספין לא התקבלה.
תגובות